1
שהיא מרצה. שהגשמים מרצים. פי' שאין הגשמים יורדין לארץ אלא כשהש"י ברצון טוב לעולם ע"ז מורה שם הרחמים שצירף לגשמים כמ"ש רצית ה' ארצך. וריצוי הארץ ע"י גשמים. הרי שגשמים נקראו רצון. וכן הקרבנות. וכ"ז ע"י תפלה ותשובה ומעשה טוב. וכשם שהשי"ת מתרצה ע"י הקרבנות כך מתרצה ע"י ירידת גשמים. והפסוקים סמוכים זה לזה. רצית ה' ארצך שבת שבות יעקב אספת כל עברתך השיבות מחרון אפך נשאת עון עמך. וכל זה תלוי במ"ש רצית. היינו גשמים. ועל שהגשמים באים ע"י תשובה ומע"ט. ע"כ חשוב ככל הנ"ל: