אלא לפי חיסומה. שמ"ר פר' ה' סימן ט' ירושלמי ברכות פרק ט' ירושלמי תענית פרק א' הלכה ג' ובירושלמי עבודת כוכבים פרק ג' ובא לדרוש מ"ש את כל פני האדמה. משמע שיש פנים לאדמה שמוכשר לעבודת גידול הצמחים והוא הנקרא פני אדמה ובזה מיושב לשון הירושלמי תענית שם מלמד שאין הארץ שותה אלא לפי חסומה מורה שדרש כן מהפסוק ע"כ אמר מלמד. ועיקר שם חסום כשגומרים איזה דבר. ועושין לה שפה או שאר תיקון נקרא חסום. כמ"ש בערוך ערך חסום הסלים של עץ כשיחסום ויקנב. מלשון לא תחסום. שעושה דבר לפה ושפה שלה. וכן כיון שגומר הקופה והסל וגומר שפתה היא חסומה. עיין עוד בערוך כדומה לזה. וכאן המקום המוכשר לזרעים היא שפתה וחסומה ואין הגשמים משקים בעומק יותר מזה. וזהו והשקה את כל פני האדמה. וע"ז מקשה מה יעשו שרשי חרוב ושקמה שהם בעמקי אדמה יותר מהחסום:
ששרשיהם עד התהום. זה צ"ע גדול שאם יורדין עד תהום. א"כ הרי יונקים מן התהום. ואין כאן קושיא וכן משמע בדברי ר' לוי שאמר תהום עולה. ואם מגיעין עד התהום אין צריך לעלות. והאמת שהמאמר נעתק מג' מקומות בירושלמי כנ"ל. וגם בילקוט ישעיה כ"ז. וליתא שם גירסא זו ששרשיהן עד התהום ובילקוט כאן איתא כמו כאן. וגם בשמ"ר פר' ה' סימן ט' שם איתא יש אילן ששרשיו יורדין כ' אמה ויש ל' אמה. ויש חמשים ויש שאין יורדין אלא ג' טפחים ע"ש באריכות הרי שאין בנמצא יותר מנ' אמה כלל. ויתכן שמ"ש כאן עד התהום הוא דרך גוזמא והכוונה עמוק יותר הרבה מכדי חסומה. גם מ"ש אלא כל אחד ואחד לפי צרכו לא מצאתי בשום מקום לא בירושלמי בג' מקומות הנ"ל ולא בילקוט בב' מקומות הנ"ל. וצ"ל דגם כאן אין זה הכוונה למסקנא ותירוץ אלא דרך וויכוח לצדד שההכרח לומר שכל אחד שותה כפי צרכו. ואיך אתה אומר לפי חסומו. וכן מצאתי בפי' רש"י ז"ל על המדרש שפירש כן. והוסיף עוד להביא מאמר ר' חנינא בר עיזקא ששרשי חיטה בוקעין יותר מהכל והוא נ' אמה וכמ"ש שם בשמ"ר שנ' אמה הוא השורש שאין למטה ממנו. ועדיין עומד בקושייתו על דברי רשב"א עד שהביא דברי ר' לוי לתרץ הקושיא. ודברי ר' חנינא הוא הוספה על דברי הראשונים שהקשו על דברי ר"א ב"ש שאמר לפי חסומה ור"א ב"ש הוא תנא. ור' לוי שהוא אמורא מן האמוראים הראשונים בא לתרץ קושיית הראשונים בחרוב ושקמה. ולא הזכיר דברי ר' חנינא שהיה אחר ר' לוי אלא שמסדר המדרש הכניס דברי ר' חנינא בתוך הקושיא ותירוץ ר' לוי יעלה ג"כ לתירוץ על דברי ר' חנינא. ודרשת ר' לוי מפסוק תהום אל תהום. ודורש שתיבת אל מיותר שהיה די שיאמר תהום קורא תהום ע"כ דורש תיבות אל א' ל' נוטריקון אחד שלשים. ופירושו אחד לשלשים יום וכמ"ש בהדיא שמ"ר פר' ה' סימן ט' שם שדורש מפסוק תהום אל תהום. ומה שהביא פסוק. לרגעים אשקנה. לטעמא דמילתא למה צריך שיעלה תהום. לזה אמר אני ה' נוצרה לארץ לרגעים אשקנה מלשון עורי רגע רוגע הים היינו בשביל אותם ששרשיהם רוגעים ובוקעים בעומק הארץ הרבה ע"כ צריך התהום לעלות. ודורש מדת נוטריקון עפ"י מדה י"ז ושם מפורש שמשקה הבוקעים:
פנים לאדמה. אינו דורש כרשב"א שיש פנים לאדמה היינו חסומה ושפתה אלא פירושו שמהגשמים נעשה פנים לאדמה: