שהוא מעכב פני הקרקע. בילקוט וערוך ורש"י הגירסא פני הרקיע. ובמדרש תהלים וכמה דפוסים במדרש הגי' פני הקרקע. וכן הוא בילקוט תהלים קל"ה:
ענוים אלו לאלו. ובמדרש תהלים שם ובילקוט שם הגירסא עניים אלו לאלו. ודרך אחד ופי' אחד להם. שיש לזה מין זה מן התבואה. ולזה מין אחר. לזה מעות ולזה תבואה. וצריכים להיות נכנעים אלו לאלו. וכן באופן זה מ"ש נשיאים אלו לאלו. שיש לזה שאין לזה. ובאופן זה הוא מתנשא על מי שאין לו:
חזיונות ברקיע. עיין לעיל פרשה ד' סמים ומראה כל המראות:
ומשרה רוה"ק. וכמ"ש לעיל פר' זו סימן ה' שע"י שרצית ה' ארצך בגשם. חושב שם כל הנ"ל. וכן מ"ש עוד הלא אתה תשוב תחיינו. ועמך ישמחו בך. הראנו ה' חסדך וישעך תתן לנו. אשמעה מה ידבר האל ה' וכל זה היינו רוה"ק וכל זה עפ"י מדת ממעל:
ארץ תבל ארקא. ארץ תבל כמ"ש לה' הארץ ומלואה תבל ויושבי בה. אדמה. ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה. ארקא. בירמיה י' אלהא דשמיא וארקא לא עבדו:
מריצה פירותיה. כמ"ש ר"ה דף י"א איזה חודש שהארץ מלאה דשאים ואילן מוציא פירות הוי אומר זה ניסן. היינו בארץ ישראל ובמדינות הסמוכים לה:
תקופת תמוז. גם בארץ ישראל יש כמה מיני פירות שנמצאים בשדה עדיין בתקופת תמוז. ונתכלים במחובר. אך בשאר מדינות כמו בגבולינו עיקר הגידול בתקופת תמוז: