מהיכן הארץ שותה. פי' ששואל מהיכן הוא שותה עתה ולא במע"ב:
ר"א אומר מימי אוקינוס. ר"א סובר כי מ"ש תחלה. כי לא המטיר ואדם אין. ואד יעלה מן האדמה. שהאד הוא המטר. שהאד הוא הענן שואב מאוקינוס. וזהו המטר היורד. ועיין תענית דף ט' ב' ע"ש כל הענין. מדרש תהלים י"ח:
אשר יזלו שחקים. וס"ד כי יגרע נטפי מים. יזוקו מטר לאדו אשר יזלו שחקים. וכ"ה בקה"ר שם. ונוזלים הם המעינות ונחלים הנוזלים והם מתוקים ושחקים היינו בעבים. והם האד העולה מן האוקינוס. ובגמרא מפיק לה ממ"ש חשרת חשכת ע"ש:
למטר השמים תשתה מים. הם המים העליונים. וכאן כתוב ואד יעלה מן הארץ. והם שני כתובים מכחישים. ולזה הכריע מפסוק יזוקו מטר לאדו ומ"ש יזוקו כמו יצוקו מטר שמים לאד. שהעננים מתגברים מן הארץ עד לרקיע לפרש מ"ש ואד יעלה מן הארץ שעולה האד מן הארץ למעלה:
ואין טיפה נוגעת בחברתה. בא לפרש מ"ש ברישא דקרא. כי יגרע נטפי מים. וכמ"ש לקמן בסוף סימן ט"ו. עמש"ש וש"נ. ומביא ראיה ממ"ש חשרת מים עבי שחקים: