כל מה שאתה רואה. פי' ד"א אלה תולדות השמים והארץ. אלה משמע מראה באצבע עליהם. כל מה שאנו רואים בעולם כמ"ש ריש הפר'. המה תולדות השמים והארץ בשוה. ודומין זה לזה תולדות הארץ לתולדות השמים ולא רבין ולא מכריעים זה על זה:
שנאמר בראשית ברא אלהים. מלשון רש"י במדרש משמע. דכאן היה גירסתו גדול השלום שכשברא הקב"ה את עולמו עשה שלום בין עליונים ותחתונים. ביום הראשון ברא מן שניהם שנאמר בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ בשני ברא מן העליונים וכו' וכמו כן כתוב בויקרא ולא כתב באיזה מקום. אך כוונת רש"י ז"ל להגיה כאן כמו שגורס בויק"ר בסוף פר' ט'. אמר ר' שמעון בן חלפתא גדול השלום. שכשברא הקב"ה את עולמו. עשה שלום בין העליונים והתחתונים הה"ד בראשית ברא וכו'. כל המאמר כמו כאן. והגהה יקרה היא מאוד. ולא זכיתי לה עד שראיתי בדברי מאור עינינו רש"י ז"ל. וכמ"ש כאן בסוף הסימן:
עכשיו העליונים רבים. ומכריע לצד עליונים. ובזה יתיפה ויתחזק כח העליונים ויחלש כח התחתונים. בראותם שאין ידו עמהם. וכן בהיפך. ויטיל קנאה במעשה בראשית:
מן האדמה. מיותר הוא ובא לדרוש מדה ט' מדרך קצרה מאחר שאמר עפר מן האדמה. כאומר מן התחתונים. א"כ מ"ש ויפח באפיו נשמת חיים. אינו מן האדמה אלא מן השמים. מן העליונים. וכאלו כתוב מן העליונים. והרי הוא בכח הכתוב. אלא שקצר:
אמר רשב"ל. מביא ראיה שאפילו העליונים צריכים שלום:
המשל זה גבריאל. עיין במ"ר פר' י"ב סימן ח' ד"ר פר' ה' סימן י"ב. שי"ר פסוק צאינה וראינה בהיפוך. ועיין ד"ר שם מה שכתבתי בראיות ברורות: