בהבראם בה' בראם. כי משמעות התיבה בהבראם שנבראו מעצמם. על כרחך דורש מדה כ' אם אין ענין כפשוטו תנהו ענין על כרחך לנוטריקון מדה כ"ט בה' בראם. והראי' ע"פ מדה י"ז כי ביה ה' צור עולמים כמ"ש בהדיא לקמן פר' זו וסי' יו"ד:
ואת כל אלה ידי עשתה. וכמ"ש ר"י בר"ס מסיפא דקרח. ויהיו כל אלה נאום ה'. שכל אלה תולדות השמים והארץ היו בנאום ה' בדברו. וכמ"ש בדבר ה' שמים נעשו. ע"פ מדה י"ז. וכמ"ש בהדיא לקמן פר' נ' סי' ב' ובש"נ ושם מביא פסוק בדבר ה' שמים נעשו וגו'. הנה פירשתי כפי הגירסא דכאן אך בילקוט ישעיה ס"ו הגירסא ואת כל אלה ידי עשתה אר"ב בשם ר"י בר"ס. לא בעמל ולא ביגיעה ברא הקב"ה את עולמו. ואת אמרת ואת כל אלה ידי עשתה. ר' יודן אמר בזכות התורה. וצ"ע איך יתורץ הקושיא ב' כתובים מכחישים. תחילה אמר ואת כל אלה ידי עשתה ואח"כ אמר ויהיו כל אלה נאום ה'. ורש"י גורס דכוותה ואת כל אלה ידי עשתה. ויהיו כל אלה נאום ה' משמע שמדמה פסוק זה למ"ש כאן. אלה תולדות השמים והארץ בהבראם בה' בראם. ואח"כ אמר ביום עשות. הרי שהיה עשי'. נ"ל בס"ד שגירסת הילקוט ורש"י נכונה אלא שכאן חסר התירוץ והוא סוף המאמר לעיל פר' יו"ד ז"ל. אמר ר' ברכיה בשם ר"י בר"ס לא בעמל ולא ביגיעה וכו' ואת אמרת מכל מלאכתו אלא להפרע וכו' ועי' מ"ש לעיל פר' ד' ריש סי' ו' על פסוק ויעש אלהים את הרקיע. זה אחד מן המקראות ע"ש. הרי שיש הרבה מקראות באופן זה ותירוץ אחד לכולם:
ובזכות התורה שמ"ש ואת כל אלה ידי עשתה וכן מ"ש כאן אלה תולדות בזכות התורה אלה החוקים וגו' עיין שמ"ר פר' מ"ח סוף סי' ב':