הגו סיגים. פי' ד"א ויכולו השמים. עיין במ"ר ריש פרשה ז':
דיוסקסים. פירש במ"ע מין כלי וקערה עגולה. וכן שמים וארץ עגולים הם:
כיון שנעקר תוהו ובוהו. בכל יום ויום בבריאת איזה בריה נעקר חלק מתוהו ובוהו עד שנגמר כל צבא שמים וארץ נעקר כל תוהו ובוהו. ותוהו ובוהו בברואים כדמיון סיגים בכסף. ודורש ויכולו שלא יתכן כפשוטו כנ"ל בריש סימן א'. מלשון כלים ע"פ מדת ממעל ואז היו ראוים לתשמיש העולם. וענין הדרשה לא עזב הקב"ה הבריאה לרשות עצמה כי הם תמיד בדמיון תשמיש כלים ביד המשתמש בהם. כך שמים וארץ כלים ביד יוצר הכל לכל חפצו. אך קודם עקירת הסיגים הם תוהו ובוהו לא היו חשובים שיקראו בשם כלים ודורש פסוק הגו סיגים מכסף. ויצא לצורף כלי. ובפסוק הקודם שמים לרום וארץ לעומק וכו'. וע"ז אמר הגו סיגים משמים וארץ. ואז ויכולו נעשו כלים. והצורף הוא השי"ת. שברא תבל בתורה. כל אמרת אלוה צרופה: