צריך ששה דברים. פירוש כשעלה ברצונו ית"ש לברוא העולם הכין ששה דברים אצוליים שכליים הם ספירות הבנין של העולם כמבואר בספרי המקובלים. ואני בער ולא אדע. וכמו שאנו רואים במעשה בנין של בני אדם שקודם שבונים מכינים ששה דברים ואח"כ בונים. שמנהג הטבעי מתדמה למנהג השכלי של ראשית הבריאה כמעשה הקוף שמתדמה למעשה האדם אלא שעושה בלא שכל. כך מנהג הטבעי מתדמה למנהג העליון. והתבונן שהאדם נקרא איש ואדם. וכן המלאכים נקראו איש ואדם. וכן כביכול הקב"ה נקרא איש ואדם כמ"ש ה' איש מלחמה. וכמ"ש ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם וגו'. עיין לקמן ריש פר' כ"ח בהדיא. ואמרו מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיע ולמוד ממנו. ולזה חכמינו האמיתים לוקחים משל על עניני השי"ת והעולם העליון ממעשה העולם התחתון כאמרם בנוהג שבעולם. וכמו שתמצא במדרש הרבה מאד מלשון זה. וכן בעניני הבנינים המנהג הטבעי של התחתונים מתדמים לבנין העולם כולו אלא שאנו לומדים בהיפך שאין אנו יודעים מה במנהג ובנין העליון אלא שע"פ כללים המבוארים אנו מתבוננים במעשה התחתונים ויודעים מנהג העליון. ועי' לקמן פר' ל"א סימן יו"ד שדרשו. בפקודיך אשיחה ואביטה אורחותיך. ולזה מי שיודע חכמת בנין העולם יודע חכמת בניני בני האדם. ובזה תבין מה שכ' שמ"ר ריש פר' י"ג שאבא יוסף הבנאי יודע איך נבנה העולם. ובדברים מועטים האלו תבין דרך משלי החכמים מנוהג שבעולם על דעת התורה ודעת העליון: