ואם. עש"ך וכוונתו הב"י והר"ב הבינו דפלוגתת ריב"א ור"ב בשופך מעט מעט מקדירה לקערה דגים עם רוטב והוא ז"ל פי' דפלוגתתן הוא בסינן כל המים לכלי אחר וחיישינן שמא בסוף כשנתמעט המים כו' כמ"ש הט"ז אות ב' בשם או"ה. ועל מ"ש הש"ך דכ"כ יש"ש תמה המ"י שם כלל נ"א אות ב' דהיש"ש מפרש כפי' הב"י והר"ב וכמ"ש הט"ז אות ד':
ומה שכתב הש"ך ולא אבין כו' יראה לפרש דלפי מה שפי' פלוגתת ר"ב וריב"א דחששא הוא על ג' דרכים. א' דמערה ומסנן המים שמא באוגנו היה הטמא או אח"כ כשהעמיד על שוליה היה הטמא או כשמטה על צדה היה הטמא עם מעט המים כו' ולר"ש תולין איסורא ברובא איתא היינו דהטמא היה ברוב דגים שהם חוץ לרוטב וע"ז תמה הש"ך כיון דכתבו מטעם ר"ב דבטילים ברוב לא שייך בביצים דאין רגילות לבשל כ"כ הרבה אם כן גם טעם רבינו שמשון לא יספיק להתיר הביצים עד"מ שיכולין לאסור נ"ט ביצים (או ס') אותן שהם במים וע"כ אנו אומרים שהטמא ברובא חוץ למים היינו שיש באותן שהם חוץ למים יותר מס' דיהיה רוב והא ר"ב כתב ביצים אין רגילים לבשל כל כך הרבה דאם לא כן אף לר"ב מותר כמו דגים:
והמ"י שם אות ו' יישב זה כמו שאבאר דוודאי מיירי שיש ביצים עד"מ יותר מקכ"א עם המים כו' והשתא כ"ז שיש ס' למטה במטה על צדה אין אוסר וכשנתמעט המים בפחות מס' אז יש למעלה חוץ למים עכ"פ יותר מס' ביצים ותלינן איסורא ברובא איתא למעלה ואין בלוע יוצא בלי רוטב כמבואר סימן ק"ה דאין נוגע אלא בא' או בב' משא"כ לר"ב דלא תולין איסורא ברובא איתא תו נאסרו נ"ט או ס' ביצים וליכא רוב להתיר דהר"ב סובר כפל בעינן להתיר ביבש והש"ך בסימן ק"ט לשיטתיה דמשהו יותר סגי כן הבנתי מתוך המ"י שם:
עוד האריך הש"ך לענין דג טמא עם טהור הוא א"מ אי בתר טעמא אזלינן ואי בתר שמא יש לומר במחלוקת שנויה כו' לא הבנתי זה דבסימן צ"ח מבואר דגים טהורים עם טמאים כשהן שלימין הוה מינו וחתוכים שם דג א' הוא וכן שור ואיל ועז יע"ש וא"כ בהגה' ש"ד בסי' נ' (ט"ס נ"ה) המתחלת פ"א הובא טמא בין טהורים אף דהוה מינו מ"מ מים רבים ומבטלין יע"ש והיינו דאותה הג"ה פוסק כרש"י דמינו לא בטיל ומ"מ כיון דהסירו הטמא (דאל"ה בריה לא בטיל) וליכא כ"א טעמו וודאי שם ציר של דג אחד הוא. ובאורח מישור כתב דאישתמיט להש"ך תשובת הרשב"א ר"פ יע"ש ואני אומר לא אישתמיט והתם כתב המשנה דתרומת דג טמא עם דג טהור אי לבטל גופו לר"י מינו לא בטיל היינו דבתר שמא אזיל וסובר כהגהת ש"ד או דמשמע ליה אף בחתיכת דג ואיך שיהיה מ"מ בטעמא אין שוה ובסי' ק"ט אכתוב עוד בזה:
ומה שחלק הש"ך בין ציר דגים לבישול דהוה דאורייתא עיין במ"י כלל כ' אות ד' חלק ע"ז ועיין מ"ש בסי' פ"ג בט"ז אות ז' ובש"ך אות י"ד ואזלי לשיטתייהו כאן: