1
כבריה. עש"ך ומלת וכהאי גוונא קאי אב"ח ודבר שיש לו מתירין ובט"ז כתבנו אי בעינן שיהא נפסד מאכילת אדם. ומה שהראה מקום לא"ח ס"י אין בידי חיבורו על או"ח. ויראה שכיון למ"ש המחבר שם ס"ט יבש ביבש אין בטל (ומ"ש פלתי אות א' לא הבינותי) והלכה כדעה א' בסתם ואפ"ה פסק בס"י דנט"ל בטל משמע אפילו גופו וצריך לומר כמ"ש המ"כ בפ"ט מח"א ע"ד ג' דנט"ל מצטער שאין נהנה באכילתו ראוי להתיר יותר בפסח ובט"ז אות א' נתבאר: