Peninei Halakhah, Prayer 24:5

תפילת מנחה / דברים האסורים לפני מנחה The Minchah Prayer / Forbidden Activities Before Minchah

כדי שלא ישכח אדם להתפלל מנחה, תקנו חכמים שמחצות היום ואילך צריך כל אדם להיזהר שלא להתחיל בפעילות שעלולה להסיח את דעתו עד שישכח להתפלל. לפיכך, לא יתחיל בעבודה שקשה להפסיקה באמצע, וסיומה עלול להימשך עד אחר סוף זמן התפילה. וכן לא יתחיל בעבודה שיש לחוש שתיווצר בה תקלה שתיקונה ימשך עד אחר זמן התפילה. ולא ילך לקניות שעלולות להימשך עד לאחר סיום זמן התפילה. וכן לא ילך לשחות בבריכה, כשיש חשש שמא ישהה שם עד שיעבור זמן התפילה. To ensure the recital of the Minchah prayer, the Chachamim instituted that from the time of chatzot onward, a person must be careful not to begin activities that will likely cause him to be so distracted that he will forget to pray. Therefore, one may not start work that will be difficult to stop in the middle, and will likely continue past the end of the time to pray. Likewise, he may not begin work that might create a problem which, in order to fix it, would require continuing past the final time to pray. One may not shop if the shopping may last until after the final time to pray. Similarly, one may not swim in a pool when there is concern that he might remain there until the time to pray ends.

אבל במקום שאין חשש שמא ישכח להתפלל מנחה, כל הדברים הללו מותרים. למשל, מי שנמצא במקום שקוראים לו לבוא לתפילת המנחה, רשאי להתחיל בכל עבודה. וכן מותר להתחיל בכל עבודה, כאשר ידוע שעומדים לסגור את מקום העבודה לפני סוף זמן מנחה. וכן מותר לערוך קניות במקום שקוראים לאנשים להתפלל מנחה בציבור, או כשביקש מחבירו להזכיר לו להתפלל מנחה. וכן מותר להתרחץ במקום שסוגרים את הבריכה לפני שיעבור זמן המנחה. או כשהוא רגיל לשחות זמן קבוע, ואין חשש שיגרר וישהה שם עד סוף זמן המנחה.⁶. עיין בשבת ט, ב, שאסור להסתפר ולהיכנס למרחץ ולבורסקי ולאכול ולדין סמוך למנחה. ובגמרא דנו בזה. למעשה נחלקו הראשונים האם הכוונה לאסור מעשה גדול, כרחיצה ארוכה וסעודה גדולה, או שגם מעשה קטן כרחיצה קצרה וסעודה קטנה אסרו, שמא מסעודה קטנה יגרר לסעודה גדולה, וכן בשאר הדברים. עוד נחלקו, האם האיסור מחצות היום – חצי שעה לפני מנחה גדולה, או מסוף תשע שעות – חצי שעה לפני מנחה קטנה. רי"ף, רמב"ם ושו"ע מחמירים גם במעשה קטן סמוך למנחה גדולה (שו"ע או"ח רלב, ב). ור"ת ורא"ש אסרו מעשה גדול מסמוך למנחה גדולה, ומעשה קטן מסמוך למנחה קטנה (לגר"א זו הדעה העיקרית והיא הממוצעת). והמאור ורשב"א סוברים שדבר גדול וקטן אסורים רק מסמוך למנחה קטנה. ור"י סובר שדבר קטן לעולם מותר, ודבר גדול אסור מסמוך למנחה גדולה. והגהות מרדכי ומהרי"ו מקילים יותר, שרק דבר גדול אסור מסמוך למנחה קטנה, אבל דבר קטן מותר תמיד (וכתב הרמ"א רלב, ב, שכן נוהגים, אלא שראוי להחמיר בסעודה גדולה מחצות היום כר"ת, ועיין בכל זה ברמ"א רלב, ב, ומשנה ברורה רלב, ה, וכן סעיפים כא-כו, וערוה"ש ח-טז). ובבאו"ה 'לבורסקי' כתב שכל המלאכות שעלולות להימשך זמן רב אסורות כבורסקי.
אלא שתמהו האחרונים, שלא מצינו שנזהרים בדברים הללו. ובערוה"ש טו, כתב טעם להקל מהירושלמי (לפיו כל הדינים הללו אינם להלכה). והעיקר נראה, שתנאי החיים וסוגי המלאכות השתנו, ולכן קשה לנו לקבוע את ההלכה לפי גדרי המלאכה והזמנים, אלא צריך לחזור לכלל הבסיסי, שלא להתחיל בדבר שעלול להסיח את הדעת עד שיעבור זמן המנחה, וככל שמדובר במלאכה יותר טורדת וסמוך יותר לסוף זמן מנחה, כך יש להיזהר יותר. ובמקום שיש שמש שמזכיר להתפלל, אין חשש, כדברי הרמ"א רלב, ב. וגם כשאין שמש, כתב בערוה"ש רלב, טז, שהרגיל להתפלל במניין קבוע, ורגיל להפסיק באמצע עבודתו או מסחרו, כיוון שאין חשש שישכח, מותר לו להתחיל בכל עבודה. וסומכים על סברתו. ועיין בפס"ת רלב, ג. However, in a situation in which there is no concern that he will forget to recite Minchah, these activities are permitted. For instance, a person is permitted to start any type of work if he is in a place where he will be called to pray Minchah. Similarly, one is allowed to begin all kinds of work when he knows that the workplace will close before Minchah time passes. It is also permissible to shop in a place where they call people to pray Minchah in a minyan, or when one asks his friend to remind him to pray Minchah. Likewise, it is permissible to swim in a place when the pool is closed before the time to recite Minchah lapses; or when a person normally swims at a certain set time, and there is no concern that he will be tempted to stay past Minchah time.⁶See Shabbat 9b, where it is written that it is forbidden to get a haircut, enter a bathhouse or a tannery, eat, or judge a case of law close to Minchah time. The Rishonim are divided as to whether or not Chachamim intended to forbid a significant act like a long bathing or a large feast, or even a minor act, such as a short bath or a small meal, the reason being that small acts lead to bigger ones, like a short meal eventually becoming a long one. Further, they disagree whether the prohibition begins at chatzot (halachic noon) – half an hour before Minchah Gedolah, or starts after nine hours have passed – half an hour before Minchah Ketanah. The Rif, Rambam, and Shulchan Aruch rule stringently concerning performing even a minor act near the time of Minchah Gedolah (Shulchan Aruch 232:2). Rabbeinu Tam and the Rosh forbid a significant act near the time of Minchah Gedolah and a small act near the time of Minchah Ketanah (according to the Gra, this is the main and median opinion). The Maor and the Rashba maintain that both significant and minor acts are only forbidden near the time of Minchah Ketanah. Rabbeinu Yonah maintains that a minor act is always permissible and a major act is forbidden near Minchah Gedolah. The Hagahot Mordechai and the Mahariv are more lenient and maintain that only a significant act is forbidden from close to Minchah Ketanah, but a minor act is permissible at all times. (The Rama 232:2 writes that we practice this way. However, it is proper to be stringent concerning a large feast from chatzot, like the opinion of Rabbeinu Tam. Regarding this entire matter, see Rama 232:2, Mishnah Berurah 232:5 and similarly, paragraphs 21-26, as well as Aruch HaShulchan 8-16.) Bei’ur Halachah s.v. “Labursiki” writes that all activities which will likely last a long time are forbidden, like the ruling about going to a tannery.
However, the Acharonim wonder why nowadays people are not careful concerning these matters. Aruch HaShulchan 15 writes that the cause for leniency lies in the Yerushalmi. The main point, it seems, is that living conditions and types of work have changed, and therefore it is hard for us to establish the halachah according to the limitations of the activity and the times. Instead, it is necessary to return to the basic rule, namely, not to start something that might distract one’s mind until Minchah time lapses, and the more bothersome the activity and the closer it is to the end of Minchah time, the more need there is to be careful. In a place where there is someone who can remind the people to pray, there is no concern, as the Rama 232:2 says. Even when there is no such person, the Aruch HaShulchan 232:16 writes that someone who is accustomed to praying in a set minyan, and normally stops in the middle of his work or business, may start any activity, for there is no concern that he will forget to pray. Today, we rely on his reasoning.

עבר והתחיל באחד מן הדברים העלולים להימשך זמן רב, אם לפי הערכתו הוא עתיד לסיים את עיסוקו לפני סוף זמן מנחה, כיוון שכבר התחיל בעיסוקו, אין מטריחים אותו להפסיק באמצע, ויתפלל אחר שישלים את עניינו. ואם נראה לו שעיסוקו ימשך עד אחר סוף זמן מנחה, יפסיק מיד ויתפלל מנחה.⁷שו"ע רלב, ב; מ"ב יד-טז. ואמנם בס"ק יג, כתב שאם התחיל באיסור בחצי שעה הסמוכה למנחה קטנה, אף שמשער שיוכל להספיק להתפלל, צריך להפסיק מיד כשיגיע זמן מנחה קטנה. מ"מ הוסיף שעכשיו נוהגים להקל עפ"י הסברות שהובאו לעיל (מהרמ"א וערוה"ש). וכיוון שלא ברור מהו העיסוק שאסרו חכמים, ויש מקילים, וספק דרבנן לקולא, חזרתי לכלל היסודי, שהכל תלוי בשאלה אם יש חשש שישכח להתפלל מנחה. וכתבו במ"ב יג, וכה"ח כג, שכשצריך להפסיק ולהתפלל, הכוונה בשעה שיגיע זמן מנחה קטנה ולא לפני כן, שאז הוא עיקר זמן המנחה. אמנם לא נכנסתי לזה למעלה, מפני שעפ"י הרמ"א וערוה"ש, כשמתחיל עבודה או סעודה בזמן מנחה גדולה, אין חשש שישכח להתפלל. ומנגד, אם בכל זאת יש חשש שיגרר, אזי יש לחוש שאם ימתין עד זמן מנחה קטנה בסוף ישכח, ואזי מוטב שיתפלל מנחה מיד. If a person began doing something that is likely to continue a long time, and he estimates that he will finish before the final time to recite Minchah, since he already began the activity, he is not required to stop in the middle. Instead, he prays upon the conclusion of his activity. However, if it seems to him that what he is doing will continue past the end of Minchah time, he must stop immediately and pray.⁷em>Shulchan Aruch 232:2; Mishnah Berurah 14-16. However, the Mishnah Berurah in 13 writes that if he began when he was forbidden to do so in the half-hour before Minchah Ketanah, even if he estimates that he will succeed in praying, he must stop immediately when the time of Minchah Ketanah arrives. Nevertheless, he adds that nowadays we normally are lenient based on the reasons mentioned above (provided by the Rama and Aruch HaShulchan). Since it is unclear which activities are prohibited by the Chachamim, and there are poskim who rule leniently, and in general we are lenient when there is doubt regarding a rabbinic commandment, therefore, I have returned to the fundamental principle that it all depends on whether or not there is concern that he will forget to recite Minchah. The Mishnah Berurah 13 and Kaf HaChaim 23 write, “when it is necessary to stop and pray,” meaning, when the time of Minchah Ketanah arrives and not before then, for that is the main time to pray Minchah. However, I did not mention this above since, according to the Rama and the Aruch HaShulchan, when one starts work or a meal at the time of Minchah Gedolah, there is no concern that he will forget to pray. On the other hand, if, despite that, there is concern that he will get so involved in what he is doing that he will lose track of time, then we should side with those who maintain that if he waits until the time of Minchah Ketanah he will end up forgetting, and it is better that he prays Minchah immediately. However, when there is no concern that he will forget, such as when he sets an alarm clock to ring, or asks his friend to remind him to pray at the time of Minchah Ketanah, he must wait until Minchah Ketanah and then pray.

בעבר אסרו חכמים להסתפר בזמן המנחה, אולם כתבו האחרונים, שכיום, שהתספורת מסתיימת בזמן קצר מאוד, ואין חשש שמא תארע תקלה במספריים או במכונת התספורת, מפני שלכל ספר ישנם כמה מכונות וזוגות מספריים, מותר להסתפר גם אחר שהגיע זמן המנחה (משנה ברורה רלב, ו; כה"ח יד). Although the Chachamim forbade getting haircuts at the time of Minchah, nowadays the Acharonim permit cutting one’s hair even after the time to recite Minchah has begun (Mishnah Berurah 232:6; Kaf HaChaim 14). This is because haircuts today are completed in a very short amount of time and there is no concern that perhaps a problem will occur with the scissors or the shaver, since every barber has several haircutting kits.