מתני' אם בבגדי בוץ קרא קידש ידיו ורגליו ופשט. כלומר דאלו קרא בכלי לבן שלו א"כ כבר קידש קודם שפשט הבגדי בוץ כשהיה רוצה לקרות ואז א"צ עכשיו אלא טבילה ולבישת בגדי זהב וכו':
ויצא ועשה את אילו וכו' דברי ר"א. דס"ל לר"א דכל הני דכתיבי ברישא בפרשת היום עביד להו ברישא והיינו אילו ואיל העם ואימורי החטאת והוצאת הכף ומחתה ובתר הכי עביד למוספין את פר העולה ושבעת כבשים ושעיר הנעשה בחוץ האמורים בחומש הפקודים עם תמיד של בין הערבים:
ר"ע אומר עם תמיד של שחר היו קרבין ופר העולה. דס"ל פר העולה ושבעה כבשים של מוספים היו קריבים אחר התמיד של שחר דכתיב מלבד עולת הבקר אשר לעולת התמיד אלמא מוספין עם עולת הבקר נעשין ובסמוך לה ואח"כ עובד עבודת היום בבגדי לבן בטבילה שניה ואח"כ שעיר הנעשה בחוץ ואע"פ שהוא מכלל קרבנות מוסף של היום משום שנאמר בו מלבד חטאת הכפורים א"כ למדנו ששעיר הפנימי שהוא חטאת הכפורים ומעבודת היום הוא קודמו ואח"כ עושה אילו ואיל העם ואח"כ מקטיר אימורי החטאת והן של פר ושעיר הנשרפין ואחר כך מקריב התמיד של בין הערבים כל אלו בטבילה שלישית כשלבש בגדי זהב ואחר כך מקדש ידיו ורגליו ופושט בגדי זהב וטובל ולובש בגדי לבן ומקדש ונכנס לקודש הקדשים להוציא את הכף ואת המחתה וכו' וכדתנן במתני' דלקמן וכן הלכה וכדקאמר הכא בגמרא הכל מודים בהוצאת כף ומחתה שהוא לאחר תמיד של בין הערבים:
מתני' קדש ידיו ורגליו וכו' הביאו לו בגדי לבן וכו'. בגמרא מפרש למה היה זה בבגדי לבן וזה היה אחר הקרבת תמיד של בין הערבים כמפורש בהלכה דלעיל:
נכנס והקטיר את הקטורת. בין הערבים ולהטיב את הנרות של בין הערבים כמו בשאר הימים:
הביאו לו בגדי עצמו ולבש. ויוצא לביתו ומלוין אותו כל העם עד לביתו וי"ט היה עושה לאוהביו על שיצא בשלום מן הקודש: