מתני' תמיד קרב בתשעה. משעת הולכת אברים להכבש ואילך הוא דקא חשיב ולא חשיב הכא המעלה את האברים מן הכבש למזבח ובאלו שמעלין אותן להכבש ועם הקרביים ועם הסלת והחביתין והיין תמצא תשעה כהנים כדפרישית לעיל במתני' ג':
בעשרה וכו'. ולפעמים הוא בעשרה או יותר עד י"ב כדקחשיב ואזיל ולא פחות מתשעה ולא יותר מי"ב:
כיצד וכו' בחג. שהיה שני ניסוכין אחד של יין כמו בכל יום ואחד של מים ניתוסף כהן אחד בידו צלוחית של מים:
בין הערבים. של כל יום ניתוספו שנים בידם שני גיזרי עצים להוסיף על המערכה כדדריש בגמרא דכתיב וערכו עצים על האש אם אינו ענין לתמיד של שחר דכתיב ובער עליה הכהן עצים בבקר תנהו ענין לתמיד של בין הערבים:
בשבת וכו' שני בזיכי לבונה של לחם הפנים. שסילקן מעל המערכה הישינה והיו נקטרין בכל שבת ושבת:
ובשבת שבתוך החג וכו'. הרי כאן י"ב כהנים:
איל. שהקרביים שלו יותר גדולים והסלת שלו שני עשרונים והיין שלישית ההין היה קרב לי"א כהנים:
הבשר בחמשה. באברים של הכבש כך היו באברים של איל:
והקרביים וכו'. היו בשנים שנים:
פר. שאבריו גדולים ביותר קרב בעשרים וארבעה כהנים כדקחשיב ואזיל הראש והרגל של ימין הראש באחד והרגל בשנים לפי שהוא גדול היו שני כהנים נושאים אותה וכן העוקץ והרגל של שמאל וכו':
במה דברים אמורים. שהיו כל כך כהנים מוליכין את האברים:
בקרבנות צבור. שיהיו זוכים בהם כהנים הרבה:
אבל בקרבנות היחיד. באברי עולה של קרבן יחיד לא היה מתחלק לכל כך כהנים אלא אם רצה להקריב מקריב כלומר מי שירצה מהכהנים מוליך אותם להקריב ואם רצו להוליך האברים בפחות מאלו או ביותר מוליכין שאין מנין בדבר:
הפשיטן וניתוחן של אלו ואלו. בין של קרבן צבור בין של יחיד שוה בדינם שהן כשרים בזר: