מתני' שניות כו' שניה לבעל ולא שני' ליבם. אם אמו של בעל ולא של יבם כגון אחין מן האב ולא מן האם:
אין לה לא כתובה. מנה ומאתים שהם עיקר כתובה הוא דלית לה אבל תוספת יש לה דמתנה בעלמא יהב לה משום חיבת ביאה:
ולא פירות. שאין משלם לה פירות נכסי מלוג שאכל דאע"ג דפירות תיקנו תחת פירקונה וזו אין חייב לפדותה דלא קרינן בה ואותבינך לי לאינתו והיה ראוי שישלם לה מה שאכל אפ"ה קנסוה רבנן דלא תגבה הפירות שאכל בתנאי כתובה כי היכי דקנסוה בעיקר כתובה דתנאי כתובה ככתובה דמי':
ולא מזונות. אצ"ל בעודה תחתיו דבעמוד והוצא קאי אלא אפילו בלותה ואכלה דבאשה כשירה כה"ג הבעל חייב לשלם דלא אמרינן בכתובות במי שהלך למדה"י ופרנס א' את אשתו דהניח מעותיו על קרן הצבי אלא במי שפרנסה שלא בדרך הלואה אבל אם הלוה לה חייב הבעל לשלם ואם היא מן השניות אינו חייב לשלם:
ולא בלאות. אם נשתמש הבעל בנ"מ שלה עד שבלו אין חייב לשלם דס"ד אמינא הואיל ואין לה כתובה אם אכל הבעל נכסי מלוג שלה חייב לשלם קמ"ל דקנסוה רבנן שלא ישלם הבלאות אבל מה שימצא מהן קיימין נוטלתן תוס' פירקין דף פ"ה:
והולד כשר. ואפי' מזוהם לכהונה לא הוי. נ"י:
וכופין אותו להוציא. אע"פ שיש לה בנים ואיכא לעז אין חוששין:
אלמנה לכ"ג כו'. יש לה כתובה ופירות דמשלם הבעל מה שאכל ומזונות ודוקא לאחר מיתה אבל בחייו בעמוד והוצא קאי וכן אם לותה בחיי הבעל אין חייב לשלם ובלאות נמי יש להן וכן הוא בתוספתא פ"ב ודוקא בשהכיר בה אבל לא הכיר בה אין לה כתובה ולא פירות ולא מזונות ולא בלאות שבלו אבל הקיימין נוטלתן וכן יש להן תוספת וטעמא דשניה אין לה כתובה ואלמנה לכ"ג כו' יש לה דהללו מד"ס וצריכין חיזוק והללו מד"ת ואין צריכין חיזוק: