1
מתני' העבד פוסל משום ביאה. אם בא על הכהנת פוסל' מתרומה כדיליף טעמא בגמרא:
2
ואין פוסל משום זרע. אם יש לה זרע לבת כהן מישראל כשר שהוא עבד דלאו זרעו מיקרי:
3
ונכבש. נדחק ולשון גנאי הוא:
4
ה"ז עבד. שולד שפחה כמוה:
5
בת ישראל לכהן. ומת בנה מכהן ובנו בן בנה קיים והוא עבד לא תאכל בתרומה דלאו זרע הוא:
6
בת כהן לישראל. ומת אביו תאכל בתרומה דאע"ג דולד בעלמא פוסל האי לאו זרעו הוא דלא שדינן ליה בתר אבוה: