1
מתני' בנדר. שנדרה הנאה מבעלה ולא הפר לה ובאת לחכם להתיר לה ולא מצא פתח לחרטה:
2
לא ישאנה. כדאמר בגמ':
3
מפני שהוא ב"ד. כלומר מיאון או חליצה לא עשה חכם זה ביחידי ולא חיישינן לחשדא כדמפרש בגמ' וקמ"ל האי תנא דמיאון נמי צריך בג' ולא קי"ל כן אלא דמיאון אפי' בפני שנים כדאמר בבלי בהדיא ריש פ' י"ב:
4
וכולן. החכם והמביא גט והמעיד על אשה להשיא' דתנן בהו לא יכנוס:
5
שהיו להם נשים. בשעת מעשה ומתו אח"כ מותרות להנשא להן דהשתא ליכא חשד שהרי היתה אשתו קיימת ולא לישא את זו נתכוין:
6
וכולן כו'. כדמפרש בגמ':