מתני' האשה כו' מת בעלי ואח"כ מת בני. והריני מותרת לשוק נאמנת כדמפרש טעמא בגמ' הואיל והיה לה בן ולא היתה בחזקת זקוקה ליבם כשיצאת השתא נמי כי אמרה מת בעלי ואח"כ מת בני שאין בה זיקת יבם מהימנת אבל כי אמרה מת בני ואח"כ מת בעלי ורוצה להתייבם לא מהימנא לאפוקי מחזקה קמייתא:
וחוששים לדבריה. דאפקה נפשה מחזקה ושויתה לנפשה חתיכה דאיסורא לעלמא ולא מישתריא לשוק בלא חליצה:
ניתן לי בן. והיא הלכה בלא בן ובחזקת עתידה להתייבם היתה ואמרה מת בני ואח"כ בעלי נאמנת ומותרת להתייבם דלא אפקה נפשה מחזקה קמייתא:
מת בעלי ואח"כ מת בני אינה נאמנת. להנשא לשוק בלא חליצה דכי הימנוה רבנן לאשה גבי בעלה הימנוה משום דדייקא ומנסבא אבל לאפוקי נפשה מיבם לא הימנוה משום דזמנין דסני' לי' וכדאמרי' בריש פירקין:
וחוששין לדבריה. דאפקה נפשה מיבם וחולצת ולא מתייבמת:
ניתן לי יבם במדינת הים. שילדה חמותה שם והיא הלכה מכאן בחזקת שאין לה יבם:
ואמרה מת בעלי כו'. דבתרווייהו קא שרייא נפשה לשוק נאמנת ומותרת לשוק בחזקתה הראשונה שהפה שאסר הוא הפה שהתיר:
שאין האשה נאמנת לומר מת יבמי. כדפרישי' לעיל:
ולא מתה אחותי. דלא מקלקלא בהכי ולא דייקא ומנסבא: