מתני' מי שהיה נשוי כו' ולא פסל את הראשונה. שהרי ביאתן שוה ואי ראשונה קנויה היא הרי היא אשתו וביאת האחרונה בעילת זנות ואי לאו קנוי' היא הרי שתיהן נכריות אצלו שלא היו קנויות לאחיו ומקיים את הראשונה שלא נפסלה עליו אבל אחרונה לא דילמא קנויות הוו ומשבא על הראשונה קיימא הך עליה באיסור שני בתים:
קטנה וחרשת. דמסקינן בבבלי דקטנה ספק אם קנוי' היא לגמרי הואיל וראוי' לביאה לאחר זמן ספק אינה קנוי' כלל וחרשת קנוי' ומשויירת כלומר קנוי' במקצת ואינה קנוי' קנין גמור ואם בא על החרשת לאחר שבא על הקטנה לא פסל את הקטנה ממה נפשך אי קנוי' לגמרי הרי קנאה וביאת החרשת שאחריה לאו כלום היא ואי אינה קנויה כלל אף לאחיו לא היתה קנוי' ונכרית בעלמא היא אבל אם בא תחלה על החרשת ואחר כך על הקטנה פסל את החרשת דשמא קנין הקטנה קנין גמור הוא ופסל קנין החרשת שהוא קנין המשוייר ורש"י ז"ל גריס בנוסחת המשנה אם בא על הקטנה וחזר ובא על החרשת פסל את הקטנה וכדמפרש שם דגזרינן דילמא בעיל חרשת ברישא: