מתני' סדר תעניות כיצד. בשבע אחרונות מיירי כיצד היו נוהגין:
מוציאין את התיבה. הארון שס"ת מונח בו וכדמפרש בגמרא כלי חמדה וצנוע היה לנו ונתבזה בעונינו:
ולמה לרחובה של עיר. לומר צעקנו בצנעה בבהכ"נ ולא נענינו נבזה עצמינו בפרהסיא ברחובה של עיר:
ונותנין אפר מקלה. אפר שריפה ומשום דעפר נמי איקרי אפר דכשם שאפר קרוי עפר כדכתיב מעפר שריפת החטאת כך עפר קרוי אפר והכא צריך שיהא אפר מקלה ממש כדי שיזכור הקב"ה עקדתו של יצחק וירחם עלינו:
על גבי התיבה. על דרך בכל צרתם לו צר כביכול:
ובראש הנשיא וכו'. והן עצמן אינן נוטלין לפי שאינו דומה מתבייש מעצמו למתבייש מאחרים וכדי שיתביישו יותר ומפני חשיבותם עושין כן שיתביישו מאחרים אבל שאר ב"א דלא חשיבי סגי להו בנתינת עצמן:
דברי כיבושין. לשון עצור דברים שכובשין את הלבבות להחזירן למוטב ומה הן אחינו וכו':
ובקבלה. בדברי הנביא. כל מקום שהנביא מצוה ומודיע ומזהיר את ישראל קרי ליה קבלה ובמקום דלא אתפקד נביא אלא דיליף מיניה מילתא אגב אורחיה לא קרינן ליה קבלה במשנה: