מתני' לא תצא אשה במחט הנקובה. דאין דרך האשה בכך וכן בטבעת שיש עליה חותם ולאו תכשיטין הן לה דאלו במחט שאינה נקובה ובטבעת שאין עליה חותם תנן לעיל בריש פרקין דלכתחלה הוא לא תצא ואם יצאת אינה חייבת חטאת משום דהני כשאר תכשיטין ומשום גזירה דילמא משלפא ומחויא לחברתה אבל הני דמתני' דהכא כמשאוי חשיבי והלכך אם יצאת חייבת חטאת ואמרינן בגמרא התם וחילופיהן באיש שהאיש שיצא במחט שאינה נקובה ובטבעת שאין עליה חותם חייב חטאת ובמחט הנקובה ובטבעת שיש עליה חותם לא יצא לכתחלה ואם יצא פטור ובין שהוא אומן ובין שאר כל אדם שוין בכך:
ולא בכובליאר. התם בגמרא מפרש מכבנתא והוא בת נפש שקושרת בו מפתחי החלוק וי"מ כמין טבעת עגולה שמסבבת בו ראשה:
ולא בכובלת. הוא כמין קשר שמנחת בו בושם להעביר ריח רע:
ולא בצלוחית של פלייטון. של שמן הטוב כדי להריח:
וחכמים פוטרין בכובלת ובצלוחית של פלייטון. דאין אלו אלא משום שמא תטלם להראות לחבירתה ובכל כה"ג לכתחלה לא תצא ואם יצאת פטורה: