מתני' המכבה את הנר מפני שהוא מתיירא מפני עכו"ם. שיש עכו"ם שאינם מניחים להדליק נר ביום אידם חוץ מבית של ע"ז שלהם:
מפני רוח רעה. ששורה עליו וכשאינו רואה נר נוח לו ויש ג"כ מין ממיני החולה הבאה לבעלי מרה השחורה מלנקיליא"ה בלע"ז ונוח להם לישב בחושך ובהסתר מהאנשים:
אם בשביל החולה שיישן. בחולה שיש בו סכנה מיירי דאלו בחולה שאין בו סכנה חייב כמ"ד הכא בסיפא דכל מלאכה שאינה צריכה לגופה חייב עליה אלא דהני כולהו בשיש בהן סכנה מיירי ובדין הוא דליתני מותר אלא דאיידי דבעי למיתני סיפא חייב תני ברישא נמי פטור:
כחס. ואם הוא מחמת שהוא חס על הנר שלא ידלק או על השמן או על הפתילה חייב דאע"ג דהאי כיבוי דבר שאינו צריך לגופו הוא שהרי אינו צריך לגוף הכיבוי אלא שמכבה מפני הנר או מפני השמן והפתילה. מ"מ מכיון שהכיבוי מלאכה היא והוא נתכוין לכבות חייב:
ר' יוסי פוטר בכולן. דס"ל מלאכה שאינה צריכה לגופה פטור עליה וכל הני אין צורך לגוף הכיבוי שלהן:
חוץ מן הפתילה מפני שהוא עושה פחם. אם נתכוין לכבות את הפתילה כדי שתעשה פחם ויהא נוח להדליקה מהר ונמצא שהכיבוי הזה לצורך גוף הכיבוי הוא בזה חייב הוא ואין הלכה כר' יוסי: