1
מתני' ואלו הן הנהרגין רוצח ואנשי עיר הנדחת. ברוצח ילפינן מדכתיב נקם ינקם וכתיב חרב נוקמת וגו' כדאמר בפ' ארבע מיתות ובעיר הנדחת בהדיא כתיב בהו לפי חרב:
2
וכבש עליו. אחזו ראשו של חבירו ותקפו בתוך המים ורישא רבותא קמ"ל אע"ג דלאו איהו דחפו אלא מעצמו נפל לתוך המים ובא זה וכבשו שאין יכול לעלות משם ומת חייב וסיפא רבותא קמ"ל דאע"ג דאיהו דחפו כיון דיכול לעלות משם ומת פטור:
3
שיסה בו. גירה:
4
פטור. דגרמא בעלמא הוא:
5
השיך בו את הנחש. שאחז הנחש בידו והוליכו והגיע שיני הנחש לגוף חבירו ר' יהודה מחייב דקסבר ארס נחש בין שיניו הוא עומד ומכיון שהגיע שיני הנחש בגופו של חבירו הוי כאילו הוא הרגו וחייב:
6
וחכמים פוטרין. דקסברי ארס נחש מעצמו הוא מקיא הלכך לאו איהו קטליה אלא גרמא בעלמא הוא ואע"פ שיודע שסופו להקיא מיהו לאו מכחו מיית ופטור והלכה כחכמים: