מתני' היו משקעין אותו. שלא יתהפך אנה ואנה ותפול הפתילה על בשרו:
קשה לתוך הרכה. קשה מבפנים לחנוק ורכה מבחוץ להגן על בשרו בשעת חנקו כדמפרש בגמרא שאם בקשה לחוד ימות בשעת חניקה:
את הפתילה. פתילה של אבר ומתיך לתוך פיו:
וחומרת. מלשון חמרמרו מעי כווצת. ושריפת נשמה וגוף קיים ילפינן שריפה שריפה ימבני אהרן שנאמר בהו יבכו את השריפה ולא נשרפו גופתם דוישאו בכותנותם כתיב והכא נמי מתקיימת מצות שריפה אע"פ שאינו נשרף אלא בני מעיו בלבד והכי עדיף טפי דכתיב ואהבת לרעך כמוך ברור לו מיתה יפה:
אף הוא אם מת בידם. כלומר אם מת בידם על ידי חניקתם קודם זריקת הפתילה לא היו מקיימים מצות שריפה לפיכך לא היו חונקין אותו אלא פותחין את פיו בצבת ואין הלכה כר' יהודה:
מפני שלא היה ב"ד שבאותו שעה בקי. צדוקין היו שאין להם ג"ש אלא קרא כמשמעו:
מתני' ונותנין סודרין קשה לתוך הרכה. שלא לנוולו אם היו חונקין אותו בקשה לבד: