מתני' ובעל אחותו. משום דבעל כאשתו דכתיב ערות אחי אביך לא תגלה אל אשתו לא תקרב דודתך היא והלא אשת דודו היא מכלל דאשה כבעלה:
ואגיסו. בעל אחות אשתו:
הן ובניהן וחתניהן. ודוקא בנים ובנות שיש להן מאשה זו קרובתו אבל בנים ובנות שיש להן מאשה אחרת אינן חשובין קרובין:
וחורגו לבדו. בן אשתו מאיש אחר הוא לבדו חשוב קרוב אבל בן חורגו וחתן חורגו לא. ומיהו אשת חורגו לא יעיד לה דאשה כבעלה. והאחי' זה עם זה בין מן האב בין מן האם הרי הם ראשון בראשון ובניהם זה עם זה שני בשני ובני בניהם זה עם זה שלישי בשלישי ולעולם שלישי בראשון כשר ואצ"ל שלישי בשני אבל שני בשני ואצ"ל שני בראשון שניהם פסולין וכדרך שאתה מונה בזכרים כך אתה מונה בנקבות וכל שאתה פסול לאיש כך אתה פסול לאשתו וכל שאתה פסול לאשה כך אתה פסול לבעלה:
אבל משנה ראשונה דודו ובן דודו. ואין הלכה כמשנה ראשונה:
וכל הראוי ליורשו. אינו ממשנה הראשונה ותשלום משנת ר"ע הוא:
היה קרוב ונתרחק. כגון חתנו שמתה אשתו קודם שראה עדות זו כשר:
ר' יהודה אומר וכו'. ואין הלכה כר' יהודה: