1
מתני' הכותב נכסיו לעבדו. שכתב לו כל נכסיי נתונין לך יצא בן חורין שאף הוא בכלל נכסים:
2
שייר קרקע כ"ש לא יצא בן חורין. דכיון דנחת לשיורא אמרינן לדידיה נמי שייר וכי אמר כל נכסיי לך אשאר כל נכסים קאמר ולתכופי ליה קאתי ולא שחרריה כיון דלא אמר ליה עצמך ונכסיי:
3
רש"א לעולם הוא בן חורין. דמאי דגלי גלי ומאי דלא גלי לא גלי:
4
עד שיאמר הרי כל נכסי נתונין לאיש פ' עבדי חוץ מאחד מרבוא שבהן. דהואיל וקאמר חוץ מדבר מועט ולא פירש מהו משייר דבהא אמרינן דאחד מרבוא דקאמר היינו העבד ואיהו לא חשיב ליה אלא כאחד מרבוא בנכסים אע"ג דשוי טפי ואין הלכה כר"ש: