1
מתני' סתם נדרים להחמי' ופירושן להקל. אע"ג דכשפירש דבריו אזלינן בתר פירושו כי סתם ולא פירש אזלינן להחמיר דסתם נודר דעתו לאסור:
2
כבשר מליח. היינו קרבן דכתיב על כל קרבנך תקריב מלח:
3
אם של שמים נדר. שואלין אותו מה היה דעתו ואם אומר לא היה בלבו אלא תקרובות ע"ז ה"ז מותר שהרי נדר בדבר האסור:
4
ואם כחרם של כהנים מותר. אע"ג דחרמי כהנים מועלין בהן עד שיבאו לידי כהנים והוי דבר הנדור מ"מ סתם חרמי כהנים משמע שכבר באו ליד כהן והוי ממון כהן ומותר כחולין לכל דבריהם:
5
כמעשר בהמה. הוי דבר הנדור שאינו אסור עד שיקרא עליו שם מעשר:
6
ואם של דגן. דבר האסור הוא שמעשר ותרומה בשבלין אסור:
7
שאין אנשי גליל מכירין תרומת הלשכה. לפי שהיו רחוקים מירושלים:
8
שאין אנשי הגליל מכירין חרמי כהנים. שלא היו כל כך כהנים ביניהם וכשמחרימין אין מחרימין אלא לשמים: