מתני' האומר קרבן עולה כו'. כל הני בקרבנו' חובה איירי ותודה דמיא נמי לחובה דארבעה צריכין להודות וסד"א דאין זה נדור בדבר הנדו' קמ"ל וטעמא משום דאפשר שיביא ע"י נדר שידור בנזיר ומתחייב להביא חטאת וכן כולם אפשר נמי ע"י נדר:
ור' יודה מתיר. מפני שאמרן בלא כ"ף ודמי לנשבע בחיי הקרבן ואין כאן לא נדר ולא שבועה:
הקרבן כקרבן קרבן שאוכל לך אסור. אע"ג דכל הני שמעינן להו כבר הקרבן איצטריכא לי' דס"ד אמינא בחיי הקרבן קאמר קמ"ל והא דתנן לקמן פ"ב קרבן שאוכל לך מותר מפרש לה בבבלי שאמר הא קרבן דבחיי קרבן משמע:
לא קרבן כו'. מפרש בגמ':
קונם פי מדבר עמך. אסור ואע"ג דהדיבור אין בו ממש ואי נדרים חלים על דבר שאין בו ממש מ"מ כשאמר קונם פי מדבר עמך אסור שהפה דבר שיש בו ממש הוא וכן אם אמר יאסרו ידי לעושיהם ורגלי להלוכן וכל כיוצא בזה:
אסור. דעינים ואזנים דבר שיש בו ממש הן: