מתני' המוצא מת בתחלה. שלא היה ידוע שהיה שם קבר ודוקא מת ולא הרוג:
מושכב. ולא שהיה יושב:
כדרכו. ולא שהיה ראשו מונח בין ירכותיו דכל הני חיישינן שמא עכו"ם הן שאין דרכן של ישראל לקבור מתיהן בכך:
נוטלו ואת תפוסתו. מותר לפנותו משם ולקברו במקום אחר וצריך שיטול מן עפר של הקבר עמו כדי תפיסה שהוא כל עפר תיחוח שתחתיו וחופר בקרקע בתולה ג' אצבעות דכתיב ונשאתני ממצרים וקברתני בקבורתם שאין צריך לומר ממצרים אלא ה"ק מעפר של מצרים טול עמי ואסמכתא בעלמא הוא:
מצא שלשה אם יש בין זה לזה. מארבע אמות עד שמנה. כלומר מקבר ראשון עד השלישי אין פחות מארבעה אמות ולא יותר מח' אמות:
כמלא מטה וקובריה. מפרש בגמרא:
הרי זו שכונת קברות. שנכר שלשם קבורה נתנום שם ואסור לפנותם ואפילו מת אחד אם ניכר שלשם קבורה נתון שם אסור לפנותו אלא שבאחד או בשנים אנו תולין שלא נקברו שם אלא לפי שעה והיה דעתם לפנותם אבל בשלשה מוכח שזה המקום מיוחד לקברות. ואורך המערה דרכה להיות ששה אמות ורחבה ארבעה ואלכסונה עודף שני אמות והיינו שמנה ולהכי תנן מארבע אמות ועד שמנה:
בודק ממנו ולהלן עשרים אמה. מפרשינן לה בגמרא:
שרגלים לדבר. שזו השדה עשויה לקברים והיו בה גם מערות אחרות ומשום רגלים לדבר תני כל הני משניות הכא: