מתני' נזיר שגילח. שהביא קרבנותיו וגלח עליהן ואח"כ נודע לו שנטמא בימי נזירותו:
אם טומאה ידועה. טומאה שאפשר שהיתה ידועה מעולם כגון שאינה קבר התהום סותר וחוזר ומונה נזירות אחרת:
ואם טומאת התהום. אם נודע לו שבמקום שעבר היתה טומאת התהום והיא טומאה שאין אדם אחר מכירה ואפי' בסוף העולם אע"פ שודאי טמא היה אינו סותר דהלכה היא כך בנזיר:
אם עד שלא גילח. נודע לו אע"פ שהביא כבר קרבנותיו:
בין כך ובין כך. בין טומאה ידועה בין טומאת התהום סותר דהא דגמירי דטומאת התהום אינה סותרת היינו דוקא אם נודע לו אחר גלוח של טהרה:
כיצד. דין טומאת התהום:
ירד לטבול במערה. שהיה טמא טומאת שרץ או טומאה אחרת כיוצא בה שאינה של מת וירד לטבול מטומאתו:
ונמלא. כזית מן המת צף על פני המים ספק נטמא בו או לא טמא והא דתנן בפ"ד דטהרות ספק טומאה צפה על פני המים טהור ה"מ בשרץ אבל בטומאת מת טמא ואם נודע לו ספק זה אפילו לאחר שגלח טמא דזהו טומאה ידועה הואיל והיתה במקום שאפשר שיראוה בני אדם וירד לטבול לרבותא נקט דאע"ג שהיורד לטבול מטומאתו נזהר הוא מכל דבר המטמא אפ"ה טמא:
נמצא משוקע בקרקע המערה. במקום שטבל ובודאי נטמא אם נודע לו אחר שגלח וירד להקר כלומר אע"פ שלא ירד אלא להקר ולהצטנן ולא לטבול כדי שיהא נזהר מטומאה אפ"ה טהור אם לא היה טמא מת:
ליטהר מטומאת מת. ירד לטבול במערה וליטהר מטומאת מת והיה שם מת משוקע בקרקע המערה טמא וסותר שחזקת טמא טמא וחזקת טהור טהור:
שרגלים לדבר. יש להעמיד דבר על חזקתו: