מתני' אמר אמרה פרה זו הריני נזירה אם עומדת אני. בבבלי מפרש לה הכי מי שהיתה פרתו רבוצה ואינה רוצה לעמוד ואמר פרה זו כסבורה היא שלא תעמוד ואומרת בלבה הריני נזירה אם עומדת אני ואני אומר הריני נזיר ממנה אם לא תעמוד וכן דלת נעולה שאינה יכולה להפתח ואמר סבורה דלת זו שלא אפתחנה ואומרת הריני נזירה אם נפתחת אני (וכתב הרמב"ם בפי' המשנה זה הלשון על דרך העברה כמו שאומרים בני אדם בזמנינו זה בשביל הרבה מן הגולמים כשקשה עליו המלאכה בהם אומר נשבר זה הדבר שהוא לא יתפעל) ואני אומר הר"נ ממנה אם לא תפתח ואח"כ עמדה פרה זו מאליה או שהעמידוה אחרים ולא העמידה הוא וכן הדלת נפתחה מאליה או בא אחר ופתחה ולא פתחה הוא:
ב"ש אומרים נזיר. דאזלי לטעמייהו דאמרי בנודר מן הגרוגרות ומן הדבילה שהוא נזיר אע"פ שאין נזירות מהן וה"נ אע"פ שאין נזירות מן הבהמה ומן הדלת ה"ז נזיר ואע"פ שהבהמה עמדה והדלת נפתחה לא היתה דעתו אלא שיעמידנה או שיפתחנה בעצמו:
וב"ה אומרים. לדבריהם דב"ש לדידן אפילו אם לא עמדה כלל לא הוי נזיר מפני שנדר שלא כדרך הנודרים שאין נזירות מן הבהמה ומן הדלת אלא לדידכו דאמריתו שאין אדם מוציא דבריו לבטלה וכי אמר הריני לזיר אדעתא דליהוי נזיר קאמר אודו לן מיהת היכא שעמדה מאליה או אחרים העמידוה דלא הוי נזיר שהרי הוא אמר אם לא תעמוד והרי עמדה:
אמר רבי יהודה. לא נחלקו ב"ש וב"ה לענין נזירות דלא הוי נזיר לא נחלקו אלא באומר בלבי היה שתהיה בהמה זו קרבן בשעה שאמרתי שאהיה נזיר ממנה אם לא תעמוד דב"ש סברי הואיל ולא העמידה הוא הוי קרבן וב"ה סברי הואיל ועמדה אינה קרבן וכ' הרמב"ם בפי' המשנה וכמו כן דמי הדלת יהיו קרבן: