מתני' קראה סירוגין. שקרא מעט ושהא וחזר וקרא מעט ושהא אפילו שהא כדי לגמור את כולה ויותר יצא:
נתנמנם. כגון ניער ולא ניער תיר ולא תיר וכי קראו ליה עני ולא ידע לאהדורי סברא דבר הבא מבינת הלב וכי אדכרו ליה מידכר:
היה כותבה. כגון דמנחא מגילתא כתובה כולה קמיה וקרי פסוקא פסוקא מההיא מגילתא וכותב ממנה ומשום דלא נפיק ידי חובתו אלא כשקורא במגילה שהיא כתובה כולה:
דורשה. או שהיה דורשה או מגיהה:
אם כיון לבו. לצאת בקריאה זו יצא:
היתה כתובה בסם. שיש עשב שקורין לו סמא או רפיבינטו בלעז:
ובסיקרא. אבן שצובעים בו אדום או גוון אחר:
קומוס. מין שרף גומ"א בלעז:
ובקנקנתום. הוא חרתא דאושכפי וידריאל"ו בלעז ובערבי זא"ג:
על הנייר. עשוי מעשבים או ממטלניות ע"י דבק וכותבים עליו:
ועל הדיפתרא. הוא עור שלא נשלם תיקונו דמליח וקמיח ולא עפיץ:
עד שתהא כתובה. בכתיבה אשורית:
ועל הספר. הוא קלף:
ובדיו. סתם דיו שלהם היה מעשן של שמנים או של זפת ושעוה וכיוצא בהן וגובלין אותו בשרף האילן ובמעט דבש ולותתין אותו הרבה ודכין אותו עד שיעשה רקיקין ומיבשין אותו ומצניעין אותו ובשעת הכתיבה שורהו במי עפצים וכיוצא בו:
וכותב בו. ודיו שלנו הנעשה ממי עפצים וקנקנתום ומעט גומ"א כשר וכותבין בו ס"ת ותפילין ומזוזות: