Penei Moshe on Jerusalem Talmud Makkot 3:11:1

מתני' על העמוד. שהיה נעוץ בקרקע וזקוף וגבוה כדי להשען עליו:

וחזן הכנסת. שמש ושליח בית דין:

והאבן נתונה מאחריו. של הלוקה:

ורצועה של עגל בידו. שנא' ארבעים יכנו וסמיך ליה לא תחסום שור בדישו:

כפולה. אחת לשתים ועוד רציעה אחרת כפולה לשתים היינו שתים רצועות שהן ארבעה:

ושתי רצועות. דקות של חמור עולות ויורדת בה כמין קלקלי של אוכף וטעמא משום דכתיב ידע שור קונהו וחמור אבוס בעליו יבא מי שמכיר אבוס בעליו ויפרע ממי שאינו מכיר אבוס בעליו:

ידה טפח. בית יד שהרצועה תלוי בה ארכו טפח:

ורחבה. של הרצועה של עגל טפח:

ומגעת ע"פ כריסו. ראשה של הרצועה ולפיכך היה צריך שיהא בבית יד של הרצוע' נקב שהחזן המלקה יכול להאריך ולקצר הרצועה כרצונו שאין מלקין לאדם אלא ברצועה שראשה מגעת על פי כריסו שהוא טיבורו:

שליש מלפניו. דכתיב והכהו לפניו כדי רשעתו לפניו כדי רשעה אחת ולאחריו כדי שתים:

מלפניו. על לבו ומאחוריו שליש על כתף זו ושליש על כתף זו:

מכה בידו אחת. אבל כשמגביה הרצוע' מגביה בשתי ידיו:

בכל כחו. דכתיב מכה רבה:

והקורא קורא. דכתיב בקורת תהיה בקריאה תהא שקורין עליו אם לא תשמור לעשות וגו' וגדול שבדיינים קורא והסמוך לו מונה והשלישי אומר הכה על כל הכאה והכאה ומצוה על הקורא לצמצם להשלים המקראות בסוף המלקות ואם לא צמצמם חוזר וקורא פעם שניה וממהר לקרות ולהשלים כשישלים המלקה להלקות:

ואם מת תחת ידו פטור. מפני שמכהו ברשות:

הוסיף לו. כגון דטעה במניינא:

נתקלקל. מחמת ההכאה והוציא רעי או מי רגלים:

פטור. דכתיב ונקלה אחיך לעיניך והרי נקלה שנתלכלך:

והאשה. אף במים דבשתה מרובה ואין הלכה כר' יהודה: