מתני' המדלה את הגפן על מקצת אפיפירות. הקנים והעצים עצמן שעושין מהן כעין שבכה הן הנקראין אפיפירות ואותה השבכה נקראת עריס שהיא עשויה כעין עריסה ומטה שהאשכלות ושריגי הגפנים נמשכין עליה וגוף הגפן הוא מודלה על אותן קנים האפיפירות ואם הדלה את הגפן על מקצת האפיפירות מהעריס ונשאר קצת העריס שאין עליו כלום אעפ"כ לא יביא לכתחילה זרע אל תחת המותר ואם הביא זרע לשם לא קידש:
ואם הלך החדש. שאח"כ גדלו הגפנים ונמשכו השריגין וסוככין על הזרעים אסור לקיימן וצריך לעקור הזרעים:
וכן המדלה על מקצת אילן סרק. שאינו עושה פירות כת"ק דמתני' דלקמן דינו ג"כ כדין אפיפירות כדמפרש בגמ' בהלכה דלקמן לפי שאילן סרק אדם מבטלו לגבי גפנו לעשות ממנו אפיפירות אבל אילן מאכל אין אדם מבטלו לעשותו אפיפירות לגפן ולפיכך תנינן לקמן דמותר להביא זרע אל תחת המותר:
מתני' המדלה את הגפן על מקצת אילן מאכל וכו'. כדמפרש טעמא בגמרא שאין אדם מבטטל אילן מאכל ע"ג גפנו כלומר לעשות את כולו אפיפירות לגפן:
ואם הלך החדש. שנמשכו העלין והשריגין אחר שזרע וסככו על הזרע יחזירנו לצד האחר שלא יהיה על פני הזרע:
עזיז. שם מקום:
א"ל מותר. שאין אדם מבטל תאנתו לגבי גפנו:
לבית מגינייא. שם מקום:
על מקצת הקורה. וסדן של שקמה היה ובו קורות הרבה שיוצאין ממנו שקמה הוא מין תאנה שגדל ביערים וחותכין מן האילן קורות לבנין:
א"ל תחת הקורה זו. שמודלה הגפן עליה אסור להביא זרע ותחת שאר הקורות מותר שהן בפ"ע ואין אדם מבטל כל השקמה מפני גפנו לפי שהוא אילן מאכל:
רמ"א הכל אילן סרק. לענין זה שאדם מבטל שאר האילנות מפני גפנו חוץ מן הזית ומן התאנה:
ר' יוסי אומר. דאף כל שאין כמוהו נוטעין שדות שלימות ממנו ה"ז אילן סרק לענין שבטל לגבי גפן והלכה כת"ק דדוקא אילן שאינו עושה פירות הוא דבטיל לגבי גפן: