איזהו עריס. כלומר מהו זה שנקרא עריס ודינו שאע"פ שאינו אלא שורה אחת אפ"ה עבודתו ד' אמות כשאר כרם דקי"ל דעד שיהו בו שתי שורות וכב"ה דלעיל בפ"ד אבל לעריס דין אחר יש לו ומודו דבשורה אחת נמי הוי כרם ונקרא עריס על שם שמסרגים הקנים שלו במקום גבוה כדרך שמסרגין את המטות ומדלין את הגפנים על מקום זה שיהו שריגי הגפנים נמשכין עליו:
בש"א מודדין ד"א מעיקר גפנים ולשדה. כגון שהגפנים הן לפנים מן הגדר והזמורות עולים על הגדר ואם בא לזרוע לאחורי הגדר לב"ש מודדין מעיקרי הגפנים ואם היה בין הגפנים להגדר אמה אחת מרחיק עוד ג' אמות מן הגדר וזורע שהן ד' אמות מעיקרי הגפנים ולב"ה מודדין ד"א מן הגדר שהן חמש אמות מעיקרי הגפנים ובזה ב"ש מקילין וב"ה מחמירין והכי מפרש לה בגמ' ואם בא לזרוע מצד הגפנים לד"ה צריך להרחיק ד"א מעיקרי הגפנים שהן חמש אמות מן הגדר:
טועין כל האומרין כך. לב"ה דמעולם לא אמרו ב"ה בשורה אחת של חמש גפנים שיהא צריך להרחיק ממנה ולשדה ד' אמות ולא הוזכר ד"א בעריס אלא לענין זה שאם יש שם ד"א בין עיקרי הגפנים ובין הגדר שהן מודלות עליה נותנין לו את עבודתו ששה טפחים כדין גפן יחידית וזורע את המותר מששה טפחים ולהלן עד הגדר ואם אין שם ד"א בין הגפנים להגדר לא יביא זרע לשם דדמיא לגפן שהיא נטועה בגת או בנקע דס"ל לר' יוסי בפ' דלעיל בהלכה ד' שאם אין שם ד"א לא יביא זרע לשם והכי אמרינן בגמרא דר"י בן נורי בשיטת ר' יוסי אמרה:
ר"ע אומר ג"ט. הויא עבודה לגפן יחידית ואין הלכה כר"ע: