מתני' דלעת בירק ירק. אם בא ליטע דלעת אצל שדה ירק עבודתה כירק אחר כדתנן לעיל בפ"ב ירק בירק ששה טפחים והיינו מרובע ששה על ששה:
בתבואה נותנין לה בית רובע. תבואה מדלעת צריך להרחיק ביניהן בית רובע וכדתנן התם ירק בתבואה בית רובע:
היתה שדהו זרועה תבואה. ואח"כ ביקש ליטע בתוכה שורה של דילועין בזה הקילו ונותנין לה עבודתה ששה טפחים:
ואם הגדילה. ונטתה על פני התבואה:
יעקור מלפניה. כלומר שיעקור את התבואה מלפני הדלעת מקום שנסתבכו בו העלין שלה ובגמרא אמרו דדוקא בדלעת יונית אמרו זה וכדתנן לעיל סוף פ"ב תבואה נוטה ע"ג תבואה וכו' וירק ע"ג תבואה הכל מותר חוץ מדלעת יוונית מפני שהעלין שלה נמשכין הרבה:
אמרו לו לר' יוסי התחמיר זו מן הגפן. והא בגפנים תנן בפרק דלקמן הנוטע שורה של חמש גפנים אינו כרם לב"ה ואין נותנין לה עבודתה אלא ששה טפחים וה"נ אין להחמיר ליתן להשורה דלועין ד' אמות דהא כלאי זרעים קילי מכלאי הכרם:
אמר להן מצינו שזו חמורה מן הגפן. דאע"ג דכלאי זרעים קילי מ"מ הא אשכחן חומרא גבי דלעת יותר מן הגפן שהרי לגפן יחידית אין נותנין לה עבודתה אלא ששה טפחים ולדלעת אפי' יחידית כשהיא זרועה כבר ובא לזרוע בצדה תבואה צריך להרחיק ממנה בית רובע אף אתה אל תתמה אם נחמיר בשורה [של דלועין] יותר מבשורה של גפנים:
ר"מ אמר משום ר' ישמעאל. שכך קיבל ממנו דמחמירין בדלעת ביותר דכל ג' לבית סאה לא יביא זרע לתוך הבית סאה שלכל אחת ואחת צריכה ליתן לה שלישית בית סאה ור' יוסי בן החוטף אפרתי אומר שכך קיבל ממנו שצריך ליתן לכל אחת ואחת שלישית בית כור ואין הלכה כדברי כולם אלא כת"ק בלבד: