מתני' אינה מקודשת. דאמר קרא ואשה אל אחותה לא תקח לצרור בשעה שנעשו צרות זו לזו אין לך לקוחין אפילו באחת מהן וה"ה לכל עריות שיש בהן כרת שאין קידושין תופסין בהן:
משלהן היתה. בבבלי דייק הכי שמעינן מהאי מתני' המקדש בגזל ואפילו בגזל דידה אינה מקודשת ולא אמרינן מדקבילתיה אחילתי' מדקתני שלהן היתה ושל שביעית הית' טעמא דשל שביעית הית' והפקר הוא וכלאחר יאוש דמי הלכך שאר הנשים מקודשות אבל בשאר שני שבוע לא ואם כן ש"מ אפילו בגזל דידה אינה מקודשת ושמעינן נמי שהמקדש בפירות שביעית מקודשת ולא אמרינן דלא הוי ממינו לזכות בהן אלא כיון שזכה בהן ממונו הוא לכל דבר א"נ דלא תימא לאכלה אמר רחמנא ולא לדבר אחר ושמעינן נמי שאשה נעשית שליח לחבירתה אפילו במקום שנעשית לה צרה ואף על גב דבכל עדות שהאשה כשרה לה אין הצרה כשרה לה שליחותא מיהת כיון דעבדה עבדה שהרי בקידושין הללו הן נעשות צרות זו לזו על ידי זו שקבלתה וקתני האחיות אינן מקודשות הא נכריות מקודשות. ומתני' מיתרצא התם אליבא דהלכתא הכי המקדש אשה ובתה או אשה ואחותה שתיהן כאחת אינן מקודשות הא אחת מאשה ובתה אחת מאשה ואחותה וכגון שאמר לשתיהן אחת מכם מקודשת לי ולא פירש לאיזו מהן מקדש וקבלה אחת מהן הקידושין על ידי חברתה או שתיהן קבלו הקידושין כאחת אע"פ שקידושין שאין מסורין לביאה הן דכל אחת מהן איכא לספוקי באחות אשתו מקודשות ושתיהן צריכות גט אבל אם אמר בפירו' הראוי' לביאה מכם מקודשת לי אינן מקודשות דאין שום אחת מהן ראוי' לביאה ומעשה נמי בחמש נשים ובהן שתי אחיות ולקט אחד כלכלה של תאנים ואמר הראוי' מכם לביאה תתקדש לי ואמרו חכמים אין האחיות מקודשות אבל נכריות שהן ראויות לביאה מתקדשו' ואם אמר כלכם מתקדשות לי לא היתה שום אחת מהן מקודשת דכיון דאמר כלכם כללן כאחת וכי היכי דאין אחיות מקודשות כך אין הנכריות מקודשות: