1
מתני' כל העושה מצוה אחת. יתירה על זכיותיו כדמפרש בגמרא שיהו זכיותיו מרובים מעונותיו:
2
מטיבין לו ומאריכין את ימיו. בעולם שכולו ארוך:
3
ונוחל את הארץ. ארץ החיים:
4
וכל שאינו עושה מצוה אחת. שהיו עונותיו מרובין מזכיותיו ואינו עושה מצוה אחת שיהיה מחצה זכאי ומחצה חייב אלא נשארו עונותיו מרובין:
5
ולא בדרך ארץ. שאין משאו ומתנו בנחת עם הבריות:
6
אין זה מן היישוב. אינו מועיל לישובו של עולם ומושבו מושב לצים ופסול לעדות דכיון שאינו מן הישוב אינו מקפיד על עצמו ואין לו בשת פנים:
7
עליו הכתוב אומר והחוט המשולש לא במהרה ינתק. לא במהרה הוא חוטא: