מתני' הכותב לאשתו דין ודברים אין לי בנכסייך. בגמרא מפרש דוקא בכותב בעודה ארוסה לכשתנשאי לי אין לי דין ודברים בנכסייך שנחלה הבאה לאדם ממקום אחר אדם מתנה עליה שלא יירשנה ובדלא קנו מיניה אבל אם קנו מיניה אפי' לאחר שנשאת מכרה קיים אבל אוכל הוא פירות בחייה:
ואם מתה יורשה. דהכי משמע בנכסייך אין לי דין אבל בפירותיהן יש לי דין וכל זמן שהן נכסייך שאת בחיים אין לי דין ודברים בהן הא לאחר מיתה יש לי דין ודברים בהן:
ר' יהודה אומר לעולם הוא אוכל פירי פירות. כשאמר לה דין ודברים אין לי בנכסייך ובפירותיהן אוכל הוא פירי פירות דלא סליק נפשיה אלא מן הפירות בלבד ובגמרא מפרש מה הן פירי פירות והלכה כרבי יהודה:
מפני שהתנה על מה שכתוב בתורה. דכתיב וירש אותה מכאן שהבעל יורש את אשתו. ומסקנא דמילתא שירושת הבעל את אשתו אינה אלא מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא ואפ"ה הלכה כרבן שמעון בן גמליאל ולאו מטעמיה אלא שחכמים עשו חיזוק לדבריהם כשל תורה:
כתב לה. דין ודברים אין לי עמך והיא כתבה לו ג"כ דין ודברים אין לי עמך במה שהוא מתחייב לה כגון מזונות ופירקונה וכה"ג שניהם אינם מאבדים זכותם אם כתב לה משכנס: