1
מתני' ופשט לו את הרגל. לשון בזיון כלומר טול טיט ואבק שתחת רגלי. פ"א תלה אותי ברגל על העץ שאין לי מה ליתן לך. והרמב"ם פי' ופשט לו את הרגל שהלך בדרך מרחוק:
2
עד שתלבין ראשה. עד שתזקין ואין כופין אותו לא לכנוס ולא לפטור:
3
אדמון אומר וכו'. והלכה כאדמון: