ר"ש פוטר. לפי שברשות ב"ד הוא עושה שלא היה יודע שטעו וחזרו בהן והוי תולה בב"ד הלכך פטור:
ור"א אומר ספק. הואיל והיה לו לשאול על דברים שנתחדשו בב"ד ולא שאל הוי ספק אי כתולה בב"ד אי כתולה בעצמו דמי ומביא אשם תלוי:
איזהו ספק. כלומר במה הוא אומר ר"א שהוא נידון כמי שנסתפק לו אם חטא אם לא חטא וחייב באשם תלוי:
ישב לו בתוך ביתו. כלומר אם יושב הוא בביתו במדינה שהורו בה ב"ד שהיה אפשר לו שישמע שחזרו בהן ב"ד מהוראתן חייב באשם תלוי אבל הלך לו למדינת הים ולאו דוקא הלך אלא החזיק בדרך ללכת אע"פ שעדיין לא הלך שמפני טרדתו לצאת לדרך אין לו פנאי לשאול אם חזרו בהן ב"ד ופטור מאשם תלוי:
שהוא קרוב לפטור. דהוי כתולה בב"ד לפי שלא היה לו לידע שחזרו בהן:
מה שנה זה. שהחזיק ללכת ועדיין לא הלך מן היושב בביתו ואמר לו ר"ע לפי שהיושב בביתו אפשר היה לו שישמע וזה שהחזיק בדרך אע"פ שלא הלך לא היה אפשר לו שישמע שטרוד הוא והלכה כר"א וכר"ע:
מה. ושואל הש"ס מאי קאמר בהנכנסין לעזרה הרי בערבי פסחים נתחלקו לשלשה כיתות ונכנסו כל כת זו אחר זו כדתנן שם וא"כ כיצד משערין אותן אם בכל כת וכת משערין לרוב הנכנסין מהן או אין משערין אלא בכת הראשונה בלבד וכשאתה אומר בכל כת וכת א"כ האיך מתנהגין הם בראשונה דשמא בשניה איכא רובא או ליכא רובא טמאין והיא גופה נמי קמיבעיא ליה אם בכל כת וכת אזלינן בתר רובא דילה או הכל הולך אחר רוב כת הראשונה בלבד ואחריה נגררין כל הכתות האחרות: