מתני' כתב לשם מלכו' שאינה הוגנת. היה בבבל וכתב לחשבון שנת מלכות אחרת. ובבבלי מפרש דקרי לה שאינה הוגנת ע"ש בזוי נתתיך בגוים שאין להם לא כתב ולא לשון. או שכתב לבנין הבית או לחורבן הבית פסול מפני שלא כתב לשם המלכות ותקנו חכמים כן מפני שלום המלכות שיאמרו חשובין אנו בעיניהם שכותבין שמנו בשטרותיהם:
תצא מזה ומזה. אם נשאת בגט זה תצא מן הראשון ומן השני:
אין לה כתובה כו'. כמפורש ביבמות פרק האשה רבה:
והולד ממזר מזה ומזה. מתני' ר"מ היא דאמר כל המשנה ממטבע שטבעו חכמים הולד ממזר ואינה הלכה:
כל העריות. ט"ו עריות שאמרו חכמים צרותיהן מותרות להנשא בלא חליצה והלכו הצרות של עריות ונישאו לשוק ונמצאו העריות איילונית ואגלאי מילתא שהיו קדושי המת בטעות ונמצא שלא היו אלו צרות ערוה ולא פטרום מן החליצה:
תצא מזה ומזה. מבעל שנישאת לו ומן היבם:
וכל הדרכים האלו בה. והתם מוקמינן לה כר"ע דאמר יש ממזר מחייבי לאוין ואינה הלכה: