מתני' היה הולך מיהוד' לגליל. מתני' הכי משמע דקאמר ה"ז גיטך אם לא באתי מכאן עד ל' יום דהתנאי הוא מיום שאצא מכאן וקתני היה הולך מיהודה לגליל משמע שתלה הגט גם בביאתו לגליל ומפרש בבבלי דהכא מיירי שהתנה שני תנאים אי מטינא לגליל לאלתר ליהוי גיטא ואי לא מטינא לגליל אי משתהינא תלתין יומין ולא אתינא ליהוי גיטא ואי לא לא ליהוי גיטא והלך והגי' לאנטיפטר' שהוא סוף ארץ יהודה וחזר קודם שלשים יום בטל הגט דלא לגליל מטא ולא אישתהי תלתין יומין:
וכן אם היה הולך מגליל ליהודה והגיע לכפר עותנאי. שהוא בקצה גבול הגליל:
וכן אם היה הולך למדינת הים והגיע לעכו. שהוא בקצה גבול' של א"י וחזר בתוך ל' יום בטל הגט שהרי לא הלך למדה"י וגם לא נשתהא ל' יום:
כ"ז שאעבו' מכנגד פניך ל' יום. כשאשתה' ל' יום עובר מנגד פניך אז יהא גט:
הרי זה גט. אע"ג שלא עבר מנגד פניך ל' יום שהרי היה הולך ובא ה"ק הרי זה גט לאחר מכאן כשישתהא ל' יום עובר מנגד פניה וקמ"ל דלא אמרי' הואיל ומעיקרא היה הולך ובא ניחיש שמא פייס ובטל גיטא דמאחר שלא נתייחד עמה בשעה שהיה הולך ובא לא חיישינן שמא פייס והילכך כשיתקיים התנאי וישהא ל' יום עובר מנגד פניה הוי גיטא: