1
מתני' האומר כתבו גט. לשון בני אדם הוא שכבר החזיקו בו לקרות ספר כריתות אשה גט:
2
גרשוה. נמי כבר נהגו לקרות גירושין:
3
כתבו אגרת. גם זה לשון גט שהגט קרוי אגרת שכך כתוב בו ואגרת שבוקין:
4
פטרוה. דילמא ל' פטור וחובה קאמר להקל מעליה חובו שחייבת הילכך לא אמר כלום:
5
פרנסוה. לשון עשיית צרכיה היא כמו מוציאין לפרנסה והילכך לא ידעינן אי צרכי הגט הוא שלא תהא זקוקה לייבם או צרכי מלבוש וכסות הוא:
6
עשו לה כנימוס. כחוק ולא ידעינן אי חק גט הוא או חק מזונות וכן כראוי:
7
היוצא בקולר. ליהרג בדיני מלכות:
8
ואמר כתבו. אע"פ שלא אמר תנו:
9
יכתבו ויתנו. דאגב פחדיה טריד ולא פריש:
10
המפרש. לים:
11
והיוצא בשיירא. למדברות:
12
אף המסוכן. אדם שקפץ עליו החולי במהרה והכביד חליו מיד והלכה כר"ש שזורי: