מתני' לא היה סיקריקון ביהוד'. סיקריקון עכו"ם הורג נפשות ונותן לו קרקע כדי שלא יהרגנו ולשון סיקריקון שא קרקע והניחני. כלומר שלא דנו דין סיקריקון לומר שהקונה קרקע של ישראל מיד עכו"ם רוצח יהיה חייב לדון עם הבעלים:
בהרוגי מלחמה. בשעה שהיתה הגזירה קשה על ישראל ליהרג במלחמה שהלוקח ממנו באותו שעה היה מקחו קיים ולא היה צריך לדון עם ישראל בעל הקרקע משום דאגב אונסיה הוה גמר ומקני לסקריקון. וקי"ל תליוה וזבין זביניה זבינא ובגמרא מפרש מאי שנא ביהודה דנקט:
מהרוגי מלחמה ואילך. שלא היתה הגזירה ליהרג דנו דין סיקריקין לומר שהקונה ממנו יעשה דין עם הבעלים כמו שמפורש במשנה לקמן:
מקחו בטל. דאמרינן מיראה עבד:
לקח מן האיש. קרקע המיוחדת לכתובת אשתו או שכתוב בכתובה או שהכניסה לו שום בכתיבתה וכ"ש שאר נכסים דאי לא עבדה ליה אומר לה עיניך נתת בגירושין ובמיתה:
מקחו בטל. דאמרה נחת רוח עשיתי לבעלי:
ניתן לבעלים רביע. ששיערו דסיקריקון מתוך שבחנם באה לידו מוזל גביה רבעא:
אימתי. אמרינן דהקרקע נשארת אצל הלוקח אלא שנותן רביע לבעלים:
בזמן שאין בידם ליקח. שלא היה ביד הבעלים ליקח בשעה שלקח הלוקח מסקריקון:
אבל אם יש בידן ליקח. בשעה שלקחה ליקח:
הן קודמין לכל אדם. אע"פ שקדם הלוקח וקנה הבעלים מסלקין אותו כל זמן שירצו:
לפני סיקריקון. ברשותו: