מתני' חצר שנפרצה מב' רוחותי'. ואפי' נפרצה לכרמלית והמסקנא בגמ' שנפרצה בקרן זוית והיינו שתופסת מב' רוחותיה ובכה"ג אפי' אין הפרצה אלא עד עשר אמות הויא פירצה ואע"פ שכל פירצה שהיא עד עשר ועשר בכלל הויא כפתח הכא פירצה היא משום דפיתחא בקרן זוית לא עבדי אינשי:
וכן בית שנפרץ משתי רוחותיו. הכא נמי כגון שנפרץ בקרן זוית וכגון שהתקרה שעל גביו ג"כ נפרץ באלכסון עם המחיצות בקרן זוית דבכה"ג לא אמרי' פי תקרה יורד וסותם:
וכן מבוי שניטלה קורתו או לחייו. שלו בכל אלו לר' יהודה מותרין הן באותו שבת הואיל ונפרצו היום והותר למקצת השבת ואסורין לעתיד לבא:
ר' יוסי אומר אם מותרין לאותה שבת וכו'. כלומר דר' יוסי לאיסור קאמר הואיל ואסורין לעתיד לבא אסורין לאותה שבת דלא אמרי' שבת שהותרה מקצתה הותרה כולה אלא היכא דאיתנהו למחיצות וכגון לעיל בהלכה ב' גבי קצר גדולה שנפרצה לקטנה וכו' דאמרי' דוקא שנפרצה מבעוד יום אבל אם נפרצה בשבת אף הקטנ' מותרת בשעירב' לעצמה דהאיכא מחיצותיה ואין זה אלא כדיורין הבאין בשבת שדיורי גדולה באין להוסיף עליה ולא אסרי מכיון שהותרה למקצת שבת וכן כותל שבין ב' חצירות וכל אחת עירבה לעצמה ונפל הכותל בשבת דקיי"ל אלו מטלטלין עד עיקר המחיצה ואלו מטלטלין עד עיקר המחיצה שהואיל והותרה למקצת שבת הותרה כולה ואע"פ שנתוספו הדיורין שהדיורין הבאין בשבת אינן אוסרין וכן כל כיוצא בזה אבל הכא מכיון דליתנהו למחיצות שלהן שהרי נפרצה לא אמרינן שבת שהותרה מקצתו הותרה כולה והכי סבירא ליה לר' יוסי וקיי"ל כוותיה: