מתני' מי שישן בדרך ולא ידע עד שחשכה. ולא קנה שביתה יש לו אלפים אמה לכל רוח. ממקומו ומסיק התם בגמרא דטעמיה דר' יוחנן בן נורי משום דקסבר חפצי הפקר שאין להם בעלים קונים שביתה במקומן להיות להם אלפים אמה לכל רוח. וזה שישן הוא בשעת קניית שביתה ואין לו דעת כחפצי הפקר הוא וממילא נקנה לו אלפים אמה לכל רוח:
וחכמים אומרים אין לו אלא ארבע אמות. דקסברי חפצי הפקר אין קונין שביתה במקומן אלא הזוכה בהן מוליכן למקום שהוא יכול לילך והלכה כחכמים בחפצי הפקר אבל בישן הלכה כר' יוחנן בן נורי ומטעמא אחרינא דהואיל ואם היה ניעור קנה ישן נמי קנה:
ר"א אומר והוא באמצען. ארבעה אמות שאמרו משערין לו והוא באמצע וכלומר שני אמות לכל רוח ולדברי חכמים יש לו ד' אמות לכל רוח ממקום עמידת רגליו ויש לו מקום של ח' על ח':
ר' יהודה אומר לאיזה שירצה ילך. כלומר לרוח אחד ד' אמות וכדקתני ומודה ר' יהודה לר"א שאם בירר לו שתים לכאן ושתים לכאן שאינו יכול לחזור בו וכן אם בירר לו כל הד' אמות לצד אחד אינו יכול לחזור ולברור לצד אחר והלכה כחכמים בזה שיש לו להלך ד' אמות לכל רוח ממקום עמידת רגליו ולחוץ. אבל לענין טלטול אין לו לטלטל אלא בתוך המרובע של ד' אמות:
היו שנים מקצת אמותיו וכו'. כגון שהיו עומדין רחוקים זה מזה שש אמות שמובלעין ב' אמות של כל אחד בתוך של חבירו מביאין ואוכלין בתוך שתי אמות שהן באמצע:
ובלבד שלא יוציא זה מתוך שלו. לתוך שתים אמות החיצונים של חבירו שהרי אין לו בהם כלום שכל ד' אמות שאמרו גבי יצא חוץ לתחום ובנותן את עירובו או קונה שביתה ברגליו שוינהו רבנן כרה"י לגביה ומדרבנן אסור לו לטלטל מתוכם לחוצה להן:
היו שלשה והאמצעי מובלע ביניהן. שהיו ב' אמותיו בתוך של זה וב' אמותיו בתוך של זה הוא מותר עם כל א' ופונה לכאן ומשתמש עם זה ופונה לכאן ומשתמש עם זה וכן הן מותרין עמו אבל שנים החיצונים אסורים זה עם זה:
אמר ר"ש למה הדבר דומה וכו'. כלומר דר"ש שמעינהו לרבנן דפליגי בהא שאם היו שלשה חצרות פתוחות זו לזו וכל אחת ואחת פתוחות לר"ה שלא יהיה להן דריסת הרגל זו על זו ועירבו שתי חצרות החיצונות עם האמצעית דסברי רבנן שכולן אסורות זו עם זו הואיל ולא עירבו החיצונות זו עם זו ואמר להן ר' שמעון הלא כאן אתם מודים שהחיצונים מותרים עם האמצעי והאמצעי מותר עמהן וא"כ זה דומה לשלשה חצירות וכו' שבדין הוא כך. וחכמים סברי דשאני בשלשה חצירות שמתוך שהם מרובים יבואו החיצונים להוציא מזו לזו והדרים בחצר האמצעית לא יהבי אדעתייהו למידכר להו דאמרי שמא אחד מבני האמצעית שמותר בזו ובזו הוא שמוציא אבל הכא שהן שלשה אנשים לא חיישינן דאי אתי אחד משנים החיצונים להוציא מתוך שלו לתוך של חבירו האמצעי יהיב אדעתיה ומדכר ליה והלכה כר' שמעון בחצירות ששנים החיצונים בלבד הן אסורות זו עם זו אבל עם האמצעית הן מותרות עמה והיא מותרת עמהן ולא חיישינן למידי: