מתני' אילן שהיא מיסב ובנוסחת הבבלי מיסך שהוא סוכך ונופו ניטה מכל צדדיו על הארץ:
מטלטלין תחתיו. בשבת דכיון שאין נופיו גבוהין מן הארץ ג"ט ה"ל כלבוד והרי יש כאן מחיצה י' שאין הענפים נמוכין אלא בראשן והולכין ומגביהין לצד חיבורן בהאילן וצריך שיהא ממלא את האויר בין הענפים להארץ בתבן וקש וכיוצא בהן וקושרן בארץ עד שיעמוד ברוח מצויה ולא יתנדנד שכל מחיצה שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה אינה מחיצה ודוקא עד בית סאתים הוא שמותר לטלטל שהרי לא הוקף לדירה היא וכל מחיצה שתשמישה לאויר לשמור אויר השדות והכרמים ולא לשם דירה אין מטלטלין בה אלא בית סאתים ואם היה יתר מבית סאתים אין מטלטלין בה אלא בד' אמות:
שרשיו גבוהין מן הארץ ג' טפחים לא ישב עליהן. לפי שאסור להשתמש באילן גזירה שמא יתלוש זמורה ואם אינן גבוהות שלשה הרי הן כקרקע ומותר לישב עליהן:
הדלת שבמוקצה. רחבה שאחורי הבתים נקראת מקום מוקצה שאין שם רוב תשמיש והדלת שלה זקופה היא כנגד הפתח וכשהוא פותח נוטל את הדלת ומטילה על הארץ לפי שאין לה ציר כשאר דלתות וכן החדקים והן קוצים שסותמין בהן הפירצה וכן המחצלת של קנים שסותמין בה וכל אלו קשורין ותלויין בכותל אלא כשפותחין מסלקין אותן ומטילן על הארץ לפיכך אין נועלין בהן דמחזי כבנין אלא אם כן היו גבוהין מן הארץ ואם הן קשורין ותלויין בכותל אפי' אינן גבוהין מן הארץ אלא נגררין על הארץ נועלין בהן: