מתני' רבי שמעון אומר נותן לחבירו. רבי שמעון על בבא דסוף המתני' דלעיל קאי וכדפרישית שם דבסכנת' ליסטים מוליכן פחות פחות מד' אמות ור"ש קסבר שאם יש עמו חברים האי התירא טפי עדיף שנותנן לחבירו וכו' דבפחות מד' אמות גזרינן זימנין דלאו אדעתיה ואתי לאתויינהו ד' אמות ברשות הרבים ומודה רבי שמעון שאם אין עמו חברים שמוליכן פחות פחות מד' אמות וכן הלכה:
וכן בני. שילדתו אמו בשדה בשבת אם יש עמו חברים נותנו לחבירו בתוך ד' אמות וחבירו לתבירו ואפילו הן מאה:
ר' יהודה אומר נותן אדם חבית לחבירו וכו' ואפי' חוץ לתחום. של החבית ומסיק התם בגמרא. דהכא בחבית דהפקר ומים דהפקר עסקינן דר' יהודה סבר חפצי הפקר לא קנו שביתה אלא הן כרגלי הזוכה דאי אית להו בעליה מודה ר' יהודה כדתנן בשילהי ביצה הבהמה והכלים כרגלי הבעלים:
אמרו לו. מאן אמרו לו ר' יוחנן בן נורי דסבירא ליה חפצי הפקר קונין שביתה. כדקאמר לעיל בפ"ד גבי מי שישן בדרך ומאי לא תהלך זו יותר מרגלי בעליה ה"ק לא יהלכו אלו יותר מכלים שיש להן בעלים והלכה כר' יהודה: