1
מתני' המלו' את חבירו. והגיע זמן ולא פרעו:
2
לא ימשכננו. אפי' בשוק אלא ע"י שליח ב"ד:
3
לא יכנס לביתו. אפי' השליח ב"ד לא יכנס למשכנו אלא עומד מבחוץ והלה נכנס לביתו ומוציא לו המשכון:
4
היה לו ב' כלים. וחובו כנגד שניהם ומשכנו בשניהם נוטל אחד ומחזיר אחד בשעה שהוא צריך לזה יחזירנו ויעכב השני אצלו וכדמפרש ואזיל מחזיר את הכר בלילה ואת המחרישה ביום:
5
ואם מת. הלוה אינו מחזיר העבוט ליורשים שאין כאן מצות השבת העבוט דהשב תשיב לו את העבוט כתיב לו ולא ליורש:
6
אלא עד שלשים יום. שהוא זמן בית דין ואין הלכה כרשב"ג: