מתני' ואחד שכר הבהמה ואחד שכר הכלים. התם מסקינן דיליף לה מדכתיב לא תלין פעולת שכיר אתך כל שפעולתו אתך ואפילו בהמה וכלים:
משום ביומו תתן שכרו. העשה ועובר על לאו דלא תלין:
לא תבעו אינו עובר עליו. דכתיב אתך לדעתך ולא מדעתו:
המחהו. נתקו מאצלו והעמידו אצל חנוני ואמר לו תן לפועל זה בדינר פירות ואני אשלם או אמר לשלחני תן לו בדינר מעות אינו עובר עליו דכתיב אתך ולא שהמחהו אצל חנוני:
השכיר נשבע בזמנו ונוטל. תקנת חכמי' הוא משום דבטל הבית טרוד בפועליו הוא ולפעמים סבור הוא שנתן ולא נתן הלכך שקלוה לשבועה מבעל הבית ושדיוה אשכיר:
עיבר זמנו אינו נשבע ונוטל. ועליו להביא ראיה ואע"ג דבעל הבית טרוד בפועליו כי מטי זמן חיוביה רמי אנפשיה דבכה"ג אמרינן דלא חשיד בעל הבית שיהא עובר על בל תלין:
ואם יש עדים שתבעו. כל זמנו:
ה"ז נשבע ונוטל. כנגד כל אותו היום של תביעה:
גר תושב. שקבל מליו שלא לעבוד עכו"ם ואוכל הוא נבלות אין בו משום לא תלין כדדריש בגמרא דכתיב ברישיה דקרא לא תעשוק את רעך פרט לגר תושב: